התגלות המרגלית - שבע אותיות אהי"ה יה"ו הנוצצות
יתרו · רעיא מהימנא - סוד שתי המרגליות ושמות הקודש ביום השבת · מאמר 33 · פיסקה 2 · דף צב ע"א
לשון הזוהר
הַאי מַרְגְּלָא, כַּד שָׁאֲרִי לְאִתְגַּלְיָיא, נַהֲרִין, ז' אַתְוָון גְּלִיפִין, בַּלְטִין וְנֹצְּצִּין וּבְקָעִין בְּקִיעִין וקַסְטִירִין, ונַהֲרִין כָּל חַד וְחָד. וְאִינּוּן ז' אַתְוָון, אִינּוּן תְּרֵין שְׁמָהָן מְחֻקָּקִין בְּהַהוּא מַרְגְּלָא. וּבְיוֹמָא דְּשַׁבָּת, נָצְּצִּין וְנָהֲרִין, וּפַתְחִין פִּתְחִין, וְנַפְקֵי וְשַׁלְטֵי. וְאִינּוּן אהי"ה יה"ו, מִתְנָצְּצֵּי אַתְוָון, וּבִנְצִּיצּוּ דִּלְהוֹן, עָאלִין דָּא בְּדָא, וְנַהֲרִין דָּא בְּדָא. וְכַד עָאלִין דָּא בְּדָא, נָהֲרִין דָּא מִגּוֹ דָּא, בִּתְרֵין גַּוונִין. חַד גּוָון חִוָּור, וְחַד גּוָון סוּמָק. וּמֵאִינּוּן תְּרֵין גַּוונִין, אִתְעֲבִידוּ תְּרֵין שְׁמָהָן אַחֲרָנִין, עַד דְּסַלְּקִין אַתְוון לְשֶׁבַע שְׁמָהָן.
תרגום
בַּמַּרְגָּלִית הַזּוֹ, כְּשֶׁמַּתְחִילָה לְהִתְגַּלּוֹת, מְאִירוֹת שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת בּוֹלְטוֹת וְנוֹצְצוֹת, וּבוֹקְעוֹת בְּקָעִים וְהֵיכָלוֹת וּמְאִירִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאוֹתָן שֶׁבַע הָאוֹתִיּוֹת הֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּאוֹתָהּ הַמַּרְגָּלִית, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת נוֹצְצִים וּמְאִירִים, וּפוֹתְחִים פְּתָחִים וְיוֹצְאִים וְשׁוֹלְטִים. וְאוֹתָם אהי"ה יה"ו, מִתְנוֹצְצוֹת הָאוֹתִיּוֹת, וּבְנִצְנוּצָן שֶׁלָּהֶן נִכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ וּמְאִירוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּכְשֶׁנִּכְנָסוֹת זוֹ בָּזוֹ, הֵן מְאִירוֹת זוֹ מִתּוֹךְ זוֹ בִּשְׁנֵי גְוָנִים. גָּוֶן אֶחָד לָבָן וְגָוֶן אֶחָד אָדם. וּמֵאוֹתָם שְׁנֵי גְוָנִים נַעֲשִׂים שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים, עַד שֶׁעוֹלוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: האי מרגלא, כד שארי לאתגלייא, נהרין, ז' אתוון גליפין, בלטין ונצצין ובקעין בקיעין וקסטירין, ונהרין כל חד וחד. ואינון ז' אתוון, אינון תרין שמהן מחקקין בההוא מרגלא. וביומא דשבת, נצצין ונהרין, ופתחין פתחין, ונפקי ושלטי. ואינון אהי"ה יה"ו, מתנצצי אתוון, ובנציצו דלהון, עאלין דא בדא, ונהרין דא בדא. וכד עאלין דא בדא, נהרין דא מגו דא, בתרין גוונין. חד גוון חוור, וחד גוון סומק. ומאינון תרין גוונין, אתעבידו תרין שמהן אחרנין, עד דסלקין אתוון לשבע שמהן.
התרגום: במרגלית הזו, כשמתחילה להתגלות, מאירות שבע אותיות חקוקות בולטות ונוצצות, ובוקעות בקעים והיכלות ומאירים כל אחד ואחד, ואותן שבע האותיות הן שני שמות חקוקים באותה המרגלית, וביום השבת נוצצים ומאירים, ופותחים פתחים ויוצאים ושולטים. ואותם אהי"ה יה"ו, מתנוצצות האותיות, ובנצנוצן שלהן נכנסות זו בזו ומאירות זו בזו. וכשנכנסות זו בזו, הן מאירות זו מתוך זו בשני גונים. גון אחד לבן וגון אחד אדם. ומאותם שני גונים נעשים שני שמות אחרים, עד שעולות האותיות לשבעה שמות.
מן המפרשים
מקדש מלך: ופתחין פתחין הנה יסוד ומ' דאימא נקראים ציון וירושלים כמו של מלכות כמ"ש הרב בכמה דוכתי וז' אתוון אלו יוצאים מהבינה ופותחים יסוד ומ' דידה ויוצאים. וז"ש ופתחין פתחין ונפקי ושלטי: מתנצצי אתוון פי' האותיות מגלים הארתם:
אור החמה: כד שארי לאתגלייא. שיש זמן שמתגלה קצת ממנה כגון בשבת כדמסיק וביום הכפורים והוא דמיון החכמה כשמתחיל לצאת מנרתק ומתנוצץ ממנו כמה ניצוצות לכל עיבר. וז"ש כד שארי לאתגליא נהרין וגומר. בתחלה נהרין מציאות אור לבד ואח"כ גליפין דהיינו…
זוהר הרקיע: (שם ע"ב) ואינון תרין אתוון סלקין ונחתין ונהרין ומתעטרין בכ"ב אתוון כללא דאורייתא בטשי בתרין אתוון קדמאין וכו'. פי' ז"ס אל אדון על כל המעשים הנז' בשבת שחרית והנה כאשר ב' אותיות אחרונים שהם ש"ת בהם נכללין כל האותיות כי הם סיום…