ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 32: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - שלוש דרגות השבת כסוד המהימנותא › פיסקה 3 (צב ע"א)

שלוש דרגות שבת - עליונה יום ולילה הבאות כאחת

יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - שלוש דרגות השבת כסוד המהימנותא · מאמר 32 · פיסקה 3 · דף צב ע"א

לשון הזוהר

תְּלַת דַּרְגִּין אִינּוּן, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן שַׁבָּת. שַׁבָּת עִלָּאָה. שַׁבָּת דְּיוֹמָא. שַׁבָּת דְּלֵילְיָא. וְכֻלְּהוּ חַד וְאִקְרֵי כֹּלָּא שַׁבָּת. וְכָל חַד, כַּד אִיהוּ שַׁלְטָא, נָטִיל לְחַבְרוֹי, וְזָמִין לוֹן בַּהֲדֵיהּ, בְּהַהוּא שׁוּלְטָנוּ דִּילֵיהּ. וְכַד הַאי אָתֵי לְעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אַתְיָין וּזְמִינִין בַּהֲדֵיהּ.

תרגום

שָׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן, וְכֻלָּן נִקְרָאוֹת שַׁבָּת. שַׁבָּת עֶלְיוֹנָה. שַׁבַּת שֶׁל הַיּוֹם. שַׁבָּת שֶׁל הַלַּיְלָה. וְכֻלָּן אַחַת, וְהַכֹּל נִקְרָא שַׁבָּת. וְכָל אַחַת כְּשֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, לוֹקַחַת אֶת חַבְרוֹתֶיהָ וּמַזְמִינָה אוֹתָן עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ הַשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהּ. וּכְשֶׁזֶּה בָּא לָעוֹלָם, כֻּלָּם בָּאִים וּמְזֻמָּנִים עִמּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תלת דרגין אינון, וכלהו אקרון שבת. שבת עלאה. שבת דיומא. שבת דליליא. וכלהו חד ואקרי כלא שבת. וכל חד, כד איהו שלטא, נטיל לחברוי, וזמין לון בהדיה, בההוא שולטנו דיליה. וכד האי אתי לעלמא, כלהו אתיין וזמינין בהדיה.

התרגום: שלש דרגות הן, וכלן נקראות שבת. שבת עליונה. שבת של היום. שבת של הלילה. וכלן אחת, והכל נקרא שבת. וכל אחת כשהיא שולטת, לוקחת את חברותיה ומזמינה אותן עמה באותו השלטון שלה. וכשזה בא לעולם, כלם באים ומזמנים עמו.

מן המפרשים

מקדש מלך: תלת דרגין אינון פי' בינה וז"א ומ'. וז"ש שבת עילאה שהיא בינה. שבת דיומא שהוא זעיר. שבת דליליא שהיא מלכות. ונל"עד שענין זה לא קאי על שלש סעודות של שבת שהג' סעודות הם עתיקא קדישא שהוא א"א וז"א ומ'. כמ"של דף פ"ח אלא הכא קאי על ג'…

אור החמה: וכד האי אתי לעלמא פי' בחי' שבת אורה מתגלה אפי' בעולם הזה התחתון והיינו בסוד עונג שבת שהאדם מתעדן במאכלות ערבים בכל סעודה ואותה מדה המתגלה באותה שעה היא נמשכת עד העולם התחתון ומתעדנת מאותו מאכל כלומר מתענגים מאותה הנאה שמקבלים…

הסולם: תלת דרגין אינון וכו': שלש מדרגות הם וכולם נקראים שבת. שבת העליון, שהוא בינה, שבת של יום, שהוא ז"א, שבת של לילה, שהיא המלכות. וכולם אחד, ונקרא הכל שבת. וכל אחד כשהוא שולט לוקח חבריו ומזמינם עמו בממשלה שלו, וכשזה בא לעולם כולם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר