ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 32: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - שלוש דרגות השבת כסוד המהימנותא › פיסקה 1 (צב ע"א)

שבת כברית הקדושה - כלל כל התורה כברית כלל האברים

יתרו · ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ - שלוש דרגות השבת כסוד המהימנותא · מאמר 32 · פיסקה 1 · דף צב ע"א

לשון הזוהר

׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ (שמות כ, ח) דָּא אִיהוּ רָזָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא. וּבְגִין דִּבְּהַאי בְּרִית קַיְימִין כָּל מְקוֹרִין דְּשַׁיְיפֵי גּוּפָא, וְאִיהוּ כָּלַל כֹּלָּא. כְּגַוְונָא, דָּא שַׁבָּת אִיהוּ כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא בֵּיהּ תַּלְיָין, וְקִיּוּמָא דְּשַׁבָּת, כְּקִיּוּמָא דְּכָל אוֹרַיְיתָא, מַאן דְּנָטִיר שַׁבָּת, כְּאִילּוּ נָטִיר אוֹרַיְיתָא כֻּלָּא.

תרגום

׳זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׳ (שמות כ, ח), זֶהוּ סוֹד שֶׁל הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה. וּמִשּׁוּם שֶׁבִּבְרִית זוֹ עוֹמְדִים כָּל הַמְּקוֹרוֹת שֶׁל אֵיבְרֵי הַגּוּף וְהוּא כְּלַל הַכֹּל, כְּמוֹ זֶה שַׁבָּת הִיא כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, וְקִיּוּם שֶׁל הַשַּׁבָּת כְּמוֹ קִיּוּם שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ (שמות כ, ח) דא איהו רזא דברית קדישא. ובגין דבהאי ברית קיימין כל מקורין דשייפי גופא, ואיהו כלל כלא. כגוונא, דא שבת איהו כללא דאורייתא, וכל רזין דאורייתא ביה תליין, וקיומא דשבת, כקיומא דכל אורייתא, מאן דנטיר שבת, כאילו נטיר אורייתא כלא.

התרגום: ׳זכור את יום השבת לקדשו׳ (שמות כ, ח), זהו סוד של הברית הקדושה. ומשום שבברית זו עומדים כל המקורות של איברי הגוף והוא כלל הכל, כמו זה שבת היא כלל של התורה, וכל סודות התורה תלויים בה, וקיום של השבת כמו קיום של כל התורה. מי ששומר שבת כאלו שמר את כל התורה.

מן המפרשים

מקדש מלך: קיימין כל מקורין דשייפי גופא פי' שביסוד נכללים כל הו"ק ולכך נק' כל שכולל כולם. ובר"מ יומא דנייחא דעלמא גרסינן ול"ג דוכרא ואית ספרים דגרסי דוכרנא:

אור החמה: זוהר. זכור את יום וגומר רזא דברית קדישא ירצה שהשבת יורה על ענין היחוד בשבת וקראו קדישא שמתקדש ומעביר ממנו כל חצוני בסוד המיל' ונודע כי הברית הוא אושר שפע כל האברים העליונים והיינו או' דבהאי ברית קיימין כל מקורין דשייפי גופא…

זוהר הרקיע: דף צ"ב ע"א) כלולה מכל הה' נמצא כי ה"פ מנצפ"ך הם גימט' אלף ות"ה גבורות שהם כמנין את"ה כי אות אלף הוא אל"ף ועם ת"ה הרי אתה זהו תכוין במלת אתה גבור.‏ גם אתה הוא סוד חסדים הנכנסים בשעת הזווג בתוך יסוד של מלכות שיש בה היסוד דז"א…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: