ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 31: ׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳ - סוד הצרור החקוק בתהום › פיסקה 5 (צא ע"ב)

שבועת בועז חי ה' שכבי עד הבוקר - כנגד היצר

יתרו · ׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳ - סוד הצרור החקוק בתהום · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף צא ע"ב

לשון הזוהר

אוֹמָאָה לְקַיְּימָא פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, דָּא אִיהוּ שְׁבוּעָה דִּקְשׁוֹט, כַּד הַהוּא יִצֶּר הָרָע מְקַטְרֵג לְבַר נָשׁ, וּמְפַתֶּה לֵיהּ לְמֶעְבַּר עַל פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ. דָּא אִיהוּ אוֹמָאָה דְּמָארֵיהּ אִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ, וְאִצְּטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאוּמָאָה בְּמָארֵיהּ עַל דָּא, ואִיהוּ שְׁבָחָא דִּילֵיהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ. כְּגוֹן בּוֹעַז, דִּכְתִּיב, ׳חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג). הָא יִצֶּר הָרָע הֲוָה מְקַטְרֵג לֵיהּ, ואוֹמֵי עַל דָּא.

תרגום

שְׁבוּעָה לְקַיֵּם מִצְוַת רִבּוֹנוֹ - זוֹהִי שְׁבוּעַת אֱמֶת, כְּשֶׁאוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע מְקַטְרֵג לָאָדָם וּמְפַתֶּה אוֹתוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת רִבּוֹנוֹ. זוֹהִי שְׁבוּעָה שהקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ, וְצָרִיךְ לָאָדָם לְהִשָּׁבַע בְּרִבּוֹנוֹ עַל זֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ, והקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ, כְּמוֹ בֹּעַז, שֶׁכָּתוּב ׳חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג) - שֶׁהֲרֵי יֵצֶר הָרָע הָיָה מְקַטְרֵג לוֹ, וְנִשְׁבַּע עַל זֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אומאה לקיימא פקודא דמאריה, דא איהו שבועה דקשוט, כד ההוא יצר הרע מקטרג לבר נש, ומפתה ליה למעבר על פקודא דמאריה. דא איהו אומאה דמאריה אשתבח ביה, ואצטריך ליה לבר נש לאומאה במאריה על דא, ואיהו שבחא דיליה. וקודשא בריך הוא משתבח ביה. כגון בועז, דכתיב, ׳חי יהו"ה שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג). הא יצר הרע הוה מקטרג ליה, ואומי על דא.

התרגום: שבועה לקים מצות רבונו - זוהי שבועת אמת, כשאותו יצר הרע מקטרג לאדם ומפתה אותו לעבר על מצות רבונו. זוהי שבועה שהקב"ה משתבח בה, וצריך לאדם להשבע ברבונו על זה, והוא שבחו, והקב"ה משתבח בו, כמו בעז, שכתוב ׳חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג) - שהרי יצר הרע היה מקטרג לו, ונשבע על זה.

מן המפרשים

אור החמה: דא איהו שבועה דקשוט שהשבועה שנשבע האדם שמחייב אותו ב"ד כדי ליפטר או לישבע וליטול אינה נקראת שבועה דקשוט ואינו מצות עשה מן התורה אלא מי שנשבע ליצרו או לעשות תורה ומצות וקרא הכי קאמר את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובשמו תשבע לקיי'…

הסולם: אומאה לקיימא פקודא וכו': שבועה לקיים מצות רבונו, זו היא שבועת אמת, כשהיצר הרע מקטרג על האדם, ומפתהו לעבור על מצות רבונו. זו היא שבועה שרבונו משתבח בה, וצריך האדם לשבע ברבונו על זה, והוא שבח שלו, והקב"ה משתבח בו. כגון בועז,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: