השם הקדוש נזכר אחר דבר - בראשית ברא אלהים לדוגמה
יתרו · ׳לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא׳ - איסור הזכרת השם בריקנות · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף פח ע"א
לשון הזוהר
ר' אֶלְעָזָר אָמַר, לָא אִצְטְרִיךְ לְמִדְכַּר שְׁמָא קַדִּישָׁא אֶלָּא בָּתַר מִלָּה. (כלומר עלמלה) דְּהָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, לָא אִדְכַּר בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא בָּתַר תְּרֵין מִלִּין, דִּכְתִּיב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, אֶלָּא אַחַר דָּבָר. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לֹא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה אֶלָּא אַחַר שְׁנֵי דִבּוּרִים (כְּלוֹמַר עַל דָּבָר), שֶׁכָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' אלעזר אמר, לא אצטריך למדכר שמא קדישא אלא בתר מלה. (כלומר עלמלה) דהא שמא קדישא, לא אדכר באורייתא, אלא בתר תרין מלין, דכתיב ׳בראשית ברא אלהים׳.
התרגום: רבי אלעזר אמר, לא צריך להזכיר את השם הקדוש, אלא אחר דבר. שהרי השם הקדוש לא נזכר בתורה אלא אחר שני דבורים (כלומר על דבר), שכתוב ׳בראשית ברא אלהים׳.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: דף פ"ח ע"א) ועכ"ז לא היה עדיין זמן לקחיתה וכמ"ש שאכלה פגה וכנזכר בפרשת וילך. ואמנם עיקר הקושיא לא נתרצה כי אם הוא מעלמא דנוקבא היאך היה לבתר דכו' ונסיב אתתא וזו קושיא חזקה. ונלע"ד לתרץ במה שקדם למעלה דף ק' כי הנה ההוא רוחא…
הסולם: ר' אלעזר אמר וכו': רא"א, לא צריכים להזכיר שם הקדוש אלא אחר מלה. כי השם הקדוש לא נזכר בתורה אלא אחר שתי מלות, שכתוב, בראשית ברא אלקים.
אור יקר: ר׳ אלעזר אמר בנם הוו כתיבץ, מריו וסהדין דהא.