תפילה לעני כי יעטף - מעלת תפילת העני על כולן
יתרו · ׳לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׳ - סוד פני המלך ומעלת ישמעאל · מאמר 23 · פיסקה 10 · דף פו ע"ב
לשון הזוהר
כַּד מָטוּ גַּבֵּיהּ, אַשְׁכְּחוּהוּ, דְּהֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה אָמַר, ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יהו"ה יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ׳ (תהילים קב, א). כָּל צְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל צְלוֹתָא, וּצְלוֹתָא דְּעָנִי עִלָּאָה מִכֻּלְּהוּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּהַאי סַלְּקָא עַד כּוּרְסֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא, וְאִתְעַטָּר בְּרֵישֵׁיהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתָּבַּח (נ"א מתעטף) בְּהַהִיא צְלוֹתָא וַדַּאי. תְּפִלָּה דְּעָנִי, תְּפִלָּה אִקְרֵי.
תרגום
כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, מְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהָיָה אוֹמֵר ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׳ (תהלים קב, א) - כָּל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל הִיא תְפִלָּה, וּתְפִלַּת הֶעָנִי עֶלְיוֹנָה מִכֻּלָּם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁזּוֹ עוֹלָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּמִתְעַטֶּרֶת בְּרֹאשׁוֹ. והקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ (מִתְעַטֵּף) בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה וַדַּאי, תְּפִלַּת הֶעָנִי נִקְרֵאת תְּפִלָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מטו גביה, אשכחוהו, דהוה יתיב ולעי באורייתא, והוה אמר, ׳תפלה לעני כי יעטף ולפני יהו"ה ישפוך שיחו׳ (תהילים קב, א). כל צלותא דישראל צלותא, וצלותא דעני עלאה מכלהו. מאי טעמא. משום דהאי סלקא עד כורסי יקרא דמלכא, ואתעטר ברישיה. וקודשא בריך הוא משתבח (נ"א מתעטף) בההיא צלותא ודאי. תפלה דעני, תפלה אקרי.
התרגום: כשהגיעו אליו, מצאוהו שהיה יושב ועוסק בתורה, והיה אומר ׳תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו׳ (תהלים קב, א) - כל תפלת ישראל היא תפלה, ותפלת העני עליונה מכלם. מה הטעם? משום שזו עולה עד כסא הכבוד של המלך ומתעטרת בראשו. והקב"ה משתבח (מתעטף) באותה תפלה ודאי, תפלת העני נקראת תפלה.
מן המפרשים
הסולם: כד מטו לגביה וכו': כשהגיעו אצלו מצאוהו שהיה יושב ועוסק בתורה, והיה אומר, תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. כל התפלות של ישראל הם תפלה, ותפלת העני עליונה מכולם. מה הטעם. משום שזו עולה עד כסא הכבוד של המלך ונתעטרה בראשו.…
אור יקר: משום דהאי סלקא, הענין כי שאר התפלות לא סלקי עד כורסי אלא צריך כחות המלאכים להעלותה עד כסא הכבוד, ואחר שהיא שם, מאליה היא עולה להתעטר בראש המלך דהיינו שהיא עולה עד בינה וחכמה, וכתר על גביהן שהם שערי הרצון,. והחכמה שערי הרחמים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: