ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 12: ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ › פיסקה 22 (עא ע"ב)

מארי חדוה חכם וותרן - אינו נוטר איבה לעולם

יתרו · ׳ואתה תחזה מכל העם׳ - עומק רזי המצח והעיניים באותיות זר"ה פס"ץ · מאמר 12 · פיסקה 22 · דף עא ע"ב

לשון הזוהר

דָּא אִיהוּ מָארֵיהּ דְּחֶדְוָה, חַכִּים, פְּקִיחַ, וַותְרָן בְּמָמוֹנֵיהּ, בְּכָל מַה דְּאִשְׁתַּדַּל לְמִנְדַּע אִיהוּ חַכִּים. לְפוּם שַׁעֲתָא רָגַז, וּלְפוּם שַׁעֲתָא נָח רוּגְזֵיהּ. לָא נָטַר דְּבָבוּ לְעָלְמִין. לְזִמְנָא טָב, וּלְזִמְנָא לָאו הָכִי כָּל כַּךְ, קָאִים בְּמַתְקְלָא. כַּד תָּב לְמָארִיהּ, מָארֵיהּ אָחִיד בִּידֵיהּ, וסָלִיק לִיקָר סַגְיָא. כֹּלָּא צְּרִיכִין לֵיהּ. אָת ס' אַזְלָא לְדִידֵיהּ תָּדִיר יַתִּיר מֵאָת ץ'. כָּל אִינּוּן דְּיָעֲטִין עָלֵיהּ עֵיטָא בִּישָׁא, לָא מַצְּלִיחִין, וְלָא אִתְקְיָים הַהוּא עֵיטָא, וְלָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ. אִתְחָזֵי רַמָּאָה וְלָאו הָכִי הוּא. אָת ס' ואָת ץ' מַגִּיחִין עָלֵיהּ, וּבְּגִין כָּךְ סָלִיק וְנָחִית. כַּד תָּב לְמָארֵיהּ, אָת ס' נָצַּח, וְאִתְעָבִיד רְעוּתֵיהּ בְּכֹלָּא. רַחֲמָן אִיהוּ, וּבָכֵי כַּד אִתְמְלֵי רַחֲמִין.

תרגום

זֶה אָדָם שָׂמֵחַ, חָכָם, פִּקֵּחַ, וַתְרָן בְּמָמוֹנוֹ. בְּכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל לָדַעַת, הוּא חָכָם. לְפִי שָׁעָה כּוֹעֵס וּלְפִי שָׁעָה נָח כַּעֲסוֹ. אֵינוֹ נוֹטֵר שִׂנְאָה לְעוֹלָם. לִפְעָמִים טוֹב, וְלִפְעָמִים אֵין זֶה כֵּן כָּל כָּךְ, אֶלָּא עוֹמֵד בְּמִשְׁקָל. כְּשֶׁשָּׁב אֶל רִבּוֹנוֹ, רִבּוֹנוֹ אוֹחֵז בְּיָדוֹ, וְעוֹלֶה לְכָבוֹד רַב. הַכֹּל צְרִיכִים לוֹ. אוֹת ס' הוֹלֶכֶת אֶצְלוֹ תָּמִיד יוֹתֵר מֵאוֹת ץ'. כָּל אוֹתָם הַיּוֹעֲצִים עָלָיו עֵצָה רָעָה, אֵינָם מַצְלִיחִים, וְלֹא מִתְקַיֶּמֶת אוֹתָהּ הָעֵצָה, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהָרַע לוֹ. נִרְאֶה כְּרַמַּאי, וְאֵין זֶה כֵּן. אוֹת ס' וְאוֹת ץ' נֶאֱבָקוֹת עָלָיו, וְלָכֵן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. כְּשֶׁשָּׁב אֶל רִבּוֹנוֹ, נוֹצַחַת אוֹת ס', וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ בַּכֹּל. רַחֲמָן הוּא, וּבוֹכֶה כְּשֶׁמִּתְמַלֵּא רַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דא איהו מאריה דחדוה, חכים, פקיח, וותרן בממוניה, בכל מה דאשתדל למנדע איהו חכים. לפום שעתא רגז, ולפום שעתא נח רוגזיה. לא נטר דבבו לעלמין. לזמנא טב, ולזמנא לאו הכי כל כך, קאים במתקלא. כד תב למאריה, מאריה אחיד בידיה, וסליק ליקר סגיא. כלא צריכין ליה. את ס' אזלא לדידיה תדיר יתיר מאת ץ'. כל אינון דיעטין עליה עיטא בישא, לא מצליחין, ולא אתקיים ההוא עיטא, ולא יכלין לאבאשא ליה. אתחזי רמאה ולאו הכי הוא. את ס' ואת ץ' מגיחין עליה, ובגין כך סליק ונחית. כד תב למאריה, את ס' נצח, ואתעביד רעותיה בכלא. רחמן איהו, ובכי כד אתמלי רחמין.

התרגום: זה אדם שמח, חכם, פקח, ותרן בממונו. בכל מה שמשתדל לדעת, הוא חכם. לפי שעה כועס ולפי שעה נח כעסו. אינו נוטר שנאה לעולם. לפעמים טוב, ולפעמים אין זה כן כל כך, אלא עומד במשקל. כששב אל רבונו, רבונו אוחז בידו, ועולה לכבוד רב. הכל צריכים לו. אות ס' הולכת אצלו תמיד יותר מאות ץ'. כל אותם היועצים עליו עצה רעה, אינם מצליחים, ולא מתקימת אותה העצה, ואינם יכולים להרע לו. נראה כרמאי, ואין זה כן. אות ס' ואות ץ' נאבקות עליו, ולכן עולה ויורד. כששב אל רבונו, נוצחת אות ס', ונעשה רצונו בכל. רחמן הוא, ובוכה כשמתמלא רחמים.

מן המפרשים

אור יקר: ולפום שעתא נח רוגזיה, שעם היות שרצה לפגום מצד הדין שנכלל בגבורה, גובר הימין ונח מהחסד, והיינו מצד השער שאינו לא.

הסולם: דא איהו מאריה וכו': זה הוא איש שמח. חכם. פקח. וותרן בכספו. בכל מה שמשתדל לדעת הוא חכם. לפי שעה כועס ולפי שעה נח כעסו. אינו נוטר שנאה לעולם. לפעמים הוא טוב, ולפעמים אינו כן כל כך, אלא שנמצא במשקל, דהיינו לא טוב ביותר ולא רע…

לכל המפרשים על פיסקה זו