ממלכת הזוהר › זוהר › יתרו › מאמר 1: ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא › פיסקה 43 (סט ע"א)

חזרת איוב מיד ויתרו רק אחר טביעת מצרים

יתרו · ׳וישמע יתרו כהן מדין חתן משה׳ - שבירת המלך והכהן של הסטרא אחרא · מאמר 1 · פיסקה 43 · דף סט ע"א

לשון הזוהר

אִיּוֹב בִּסְגִיאוּ דְּהַהוּא דְּחִילוּ דִּילֵיהּ אַהְדָּר בְּמִצְרַיִם לְמִדְחַל מִקָּמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד חָמָא אִינּוּן גְּבוּרָן וְנִסִּין, דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם. יִתְרוֹ, לָא אַהְדָּר בְּכָל דָּא, עַד דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְכָל אִינּוּן קִשְׁרִין וְטִפְסִין דְּקָשִׁירוּ מִצְרָאֵי, לָא הֲווֹ כְּלוּם, וְנַפְקוּ. וּלְבָתַר דְּטָבַע לוֹן בְּיַמָּא, כְּדֵין תָּב, וְאַהְדָּר לְפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

אִיּוֹב, בְּרֹב אוֹתוֹ הַפַּחַד שֶׁלּוֹ, חָזַר בְּמִצְרַיִם לִפְחֹד מִלִּפְנֵי הקב"ה כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם גְּבוּרוֹת וְנִסִּים שֶׁעָשָׂה הקב"ה בְּמִצְרַיִם. יִתְרוֹ לֹא חָזַר בְּכָל זֶה, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְכָל אוֹתָם קְשָׁרִים וְהַצּוּרוֹת שֶׁקָּשְׁרוּ הַמִּצְרִים, לֹא הָיוּ כְלוּם, וְיָצְאוּ. וְאַחַר שֶׁטִּבַּע אוֹתָם בַּיָּם, אָז שָׁב וְחָזַר לַעֲבוֹדַת הקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: איוב בסגיאו דההוא דחילו דיליה אהדר במצרים למדחל מקמיה דקודשא בריך הוא, כד חמא אינון גבורן ונסין, דעבד קודשא בריך הוא במצרים. יתרו, לא אהדר בכל דא, עד דנפקו ישראל ממצרים, וכל אינון קשרין וטפסין דקשירו מצראי, לא הוו כלום, ונפקו. ולבתר דטבע לון בימא, כדין תב, ואהדר לפולחנא דקודשא בריך הוא.

התרגום: איוב, ברב אותו הפחד שלו, חזר במצרים לפחד מלפני הקב"ה כשראה אותם גבורות ונסים שעשה הקב"ה במצרים. יתרו לא חזר בכל זה, עד שיצאו ישראל ממצרים. וכל אותם קשרים והצורות שקשרו המצרים, לא היו כלום, ויצאו. ואחר שטבע אותם בים, אז שב וחזר לעבודת הקב"ה.

מן המפרשים

הסולם: איוב בסגיאו דההוא וכו': איוב, ברוב היראה ההיא שלו, חזר במצרים לירא את הקב"ה, כשראה אלו הגבורות והנסים שעשה הקב"ה במצרים. יתרו, לא חזר להקב"ה בכל זה, עד שיצאו ישראל ממצרים, שכל הקשרים והצורות שקשרו מצרים, לא היו כלום, ויצאו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו