שכינה תחתונה כפרה אדומה - ארבע דרגותיה כנגד ארבע צדדים
חקת · ׳דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה׳ - דרגות הטהרה והדין שבפרה אדומה · מאמר 4 · פיסקה 9 · דף קפ ע"ב
לשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳פָּרָה אֲדוּמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם וְגוֹ'׳ - אָסוּר לַחֲרוֹשׁ בְּשַׁבָּת חֲרִישָׁה דְּשׁוֹר, דְּאִתְּמַר ׳עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים׳ (תהילים קכט, ג) - וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי ׳פָּרָה אֲדוּמָּה׳ - מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. תְּמִימָה - מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, דְּאִיהוּ דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֵה תָּמִים׳ (בראשית יז, א) - ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ - מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא. ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל׳, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּאִיהִי חֵירוּ. בַּאֲתָר דְּאִיהִי שַׁלְטָא, וְהַזָּר הַקָּרֵב לֵית רְשׁוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה. לָא שָׂטָן, וְלָא מַשְׁחִית, וְלָא מַלְאָךְ הַמָּוְת, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּגֵיהִנָם. (ע"כ רעיא מהימנא).
תרגום
׳פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם וְגוֹ'׳ (במדבר יט, ב). אָסוּר לַחֲרשׁ בְּשַׁבָּת חֲרִישָׁה שֶׁל שׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים׳ (תהלים קכט) - וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא פָּרָה אֲדֻמָּה - מִצַּד הַגְּבוּרָה. תְּמִימָה - מִצַּד הַחֶסֶד, שֶׁהוּא דַּרְגַּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז) - ׳אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם׳ - מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ׳אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל׳ - מִצַּד שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא חֵרוּת. בְּמָקוֹם שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת, וְהַזָּר הַקָּרֵב אֵין לוֹ רְשׁוּת לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט, לֹא שָׂטָן וְלֹא מַשְׁחִית וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהֵם מִצַּד הַגֵּיהִנֹּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא ׳פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום וגו'׳ - אסור לחרוש בשבת חרישה דשור, דאתמר ׳על גבי חרשו חורשים׳ (תהילים קכט, ג) - ושכינתא תתאה, איהי ׳פרה אדומה׳ - מסטרא דגבורה. תמימה - מסטרא דחסד, דאיהו דרגא דאברהם, דאתמר ביה ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) - ׳אשר אין בה מום׳ - מסטרא דעמודא דאמצעיתא. ׳אשר לא עלה עליה עול׳, מסטרא דשכינתא עלאה, דאיהי חירו. באתר דאיהי שלטא, והזר הקרב לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה. לא שטן, ולא משחית, ולא מלאך המות, דאינון מסטרא דגיהנם. (ע"כ רעיא מהימנא).
התרגום: ׳פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום וגו'׳ (במדבר יט, ב). אסור לחרש בשבת חרישה של שור, שנאמר ׳על גבי חרשו חרשים׳ (תהלים קכט) - ושכינה תחתונה היא פרה אדמה - מצד הגבורה. תמימה - מצד החסד, שהוא דרגת אברהם, שנאמר בו ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז) - ׳אשר אין בה מום׳ - מצד עמודא דאמצעיתא. ׳אשר לא עלה עליה על׳ - מצד שכינה עליונה שהיא חרות. במקום שהיא שולטת, והזר הקרב אין לו רשות לסטרא אחרא לשלט, לא שטן ולא משחית ולא מלאך המות, שהם מצד הגיהנם.
מן המפרשים
הסולם: פרה אדומה תמימה וכו': אסור לחרוש בשבת חרישה של שור (כמ"ש להלן פרשת פנחס אות תקצ"ב דף רמ"ג ע"ב דפו"י) שנאמר, על גבי חרשו חורשים. ושכינה תחתונה, דהיינו מלכות, היא פרה אדומה, מצד הגבורה. והיא תמימה מצד החסד, שהוא מדרגת אברהם,…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר כג, לג (נה: דפוס הגר״א) דאתמר ביה ויעקב כו'. דהוא יותר מתמים כמו שאמרו בזוהר פרשת שלח ולכן נאמר אין בה כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: