מעשי הפרה בשבע - לטהר ולא לקדש, לכן לא לאהרן
חקת · ׳דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה׳ - דרגות הטהרה והדין שבפרה אדומה · מאמר 4 · פיסקה 5 · דף קפ ע"ב
לשון הזוהר
כָּל מִלָּה דְּהַאי פָּרָה, הִיא בְּשֶׁבַע, ז' כִּבּוּסִים וְכוּ', וְהָא (ע"ז:) אִתְּמַר, מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהִיא שֶׁבַע שְׁנֵי שְׁמִטָּה, וּבַת שֶׁבַע אִתְקְרֵי, וְעַל דָּא כָּל עוֹבָדוֹי בְּשֶׁבַע. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאי דְּאִתְעָבִיד מֵהַאי פָּרָה, בְּגִין לְדַכְּאָה, וְלָא לְקַדְּשָׁא, וְאַף עַל גַּב דְּאִתְיְיהִיב לַסְּגָן, הוּא לָא שָׁחִיט וְלָא שָׂרִיף, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַּח דִּינָא בְּסִטְרוֹי, וְכָּל שֶׁכֵּן אַהֲרֹן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא שְׁלִים יַתִּיר, דְּלָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּכְּחָא תַּמָּן, וּלְאִזְדַּמְּנָא תַּמָּן.
תרגום
כָּל דָּבָר בְּפָרָה זוֹ הִיא בְּשֶׁבַע, שִׁבְעָה כִבּוּסִים וְכוּ', וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהִיא שֶׁבַע שְׁנֵי שְׁמִטָּה, וּבַת שֶׁבַע נִקְרֵאת, וְעַל כָּךְ כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּשֶׁבַע. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִפָּרָה זוֹ - בִּשְׁבִיל לְטַהֵר, וְלֹא לְקַדֵּשׁ. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּתְּנָה לַסְּגָן, הוּא לֹא שׁוֹחֵט וְלֹא שׂוֹרֵף, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּצֵא דִין בְּצִדּוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן אַהֲרֹן, שֶׁהוּא בְּדַרְגָּה יוֹתֵר מֻשְׁלֶמֶת, וְלֹא צָרִיךְ לְהִמָּצֵא שָׁם וּלְהִזְדַּמֵּן לְשָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כל מלה דהאי פרה, היא בשבע, ז' כבוסים וכו', והא (ע"ז:) אתמר, מאי טעמא. בגין דהיא שבע שני שמטה, ובת שבע אתקרי, ועל דא כל עובדוי בשבע. תא חזי, כל מאי דאתעביד מהאי פרה, בגין לדכאה, ולא לקדשא, ואף על גב דאתייהיב לסגן, הוא לא שחיט ולא שריף, בגין דלא ישתכח דינא בסטרוי, וכל שכן אהרן דאיהו בדרגא שלים יתיר, דלא בעי לאשתכחא תמן, ולאזדמנא תמן.
התרגום: כל דבר בפרה זו היא בשבע, שבעה כבוסים וכו', והרי נתבאר. מה הטעם? משום שהיא שבע שני שמטה, ובת שבע נקראת, ועל כך כל מעשיה בשבע. בא וראה, כל מה שנעשה מפרה זו - בשביל לטהר, ולא לקדש. ואף על גב שנתנה לסגן, הוא לא שוחט ולא שורף, בשביל שלא ימצא דין בצדו, וכל שכן אהרן, שהוא בדרגה יותר משלמת, ולא צריך להמצא שם ולהזדמן לשם.
מן המפרשים
אור החמה: דהיא שבע שני שמטה. דהיינו שיש בה כללות ז' ספי' עליונות וסביב ז' בחי' אלו עולה שמטה א'. ולא שיהיו בחינות אלו נפרדות כל א' לעצמה אלא כלם מיוחדות עד שבחינת כללותם בה נק' בת שבע. דהיינו בת א' של שבע מדה של ז' מדות. וז"ש בת שבע…
אור יקר: שבע שני שמטה: דהיינו שיש בה כללות שבע ספירות עליונות, וסביב שבע בחינות אלו עולה שמיטה אחת, ולא שיהיו בחינות אלו נפרדות כל אחת לעצמת אלא כולם מיוחדות עד שבחינת כללותם בה נקראת בת שבע, דהיינו בת אחת של שבע, לרמוז אל בחינה זו הכוללת,
הסולם: כל מלה דהאי וכו': כל דבר שבפרה הזו שהיא המלכות, היא בשבע, ז' כבוסים וכו' וכבר למדנו (לעיל פרשת אחרי אות שנ"ה) מהו הטעם. הוא משום שהמלכות היא שבע שני השמיטה, שכוללת ז' ספירות חג"ת נהי"מ, ונקראת בת שבע, וע"כ כל מעשיה בשבע. בוא…