היפוך נטילת הנעל - חליצה כעטרת בעלה לאשה
חקת · ׳וזאת לפנים בישראל על הגאולה׳ - סוד מנהג הנעל בברית ובגאולת המת · מאמר 2 · פיסקה 8 · דף קפ ע"א
לשון הזוהר
וְהוּא בְּהִפּוּכָא מֵהַהוּא נַעַל דְּנָטִיל מִיתָא מֵחַיָּיא, וְהַשְׁתָּא הַאי נַעַל נָטִיל חַיָיא מִמִּיתָא, וּבְהַהוּא נַעַל הַהוּא מִיתָא אָזִיל בֵּין חַיָיא, (נ"א ובעי נעל דההוא מיתא דא אזיל ביה בחיוהי) וְאִתְּתָא נַטְלָא לֵיהּ לְגַבָּהּ, לְאַחֲזָאָה דְּהַהִיא אִתְּתָא ׳עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳, נַטְלָא לֵיהּ וּמְקַבְּלָא לֵיהּ לְגַבָּהּ.
תרגום
וְהוּא בְּהֵפֶךְ מֵאוֹתָהּ נַעַל שֶׁלּוֹקֵחַ הַמֵּת מֵהַחַי, וְכָעֵת נַעַל זוֹ לוֹקֵחַ הַחַי מִן הַמֵּת, וּבְאוֹתָהּ נַעַל אוֹתוֹ הַמֵּת הוֹלֵךְ בֵּין הַחַיִּים, (וְצָרִיךְ נַעַל שֶׁל הַמֵּת הַזֶּה הוֹלֵךְ בּוֹ בְּחַיָּיו) וְהָאִשָּׁה לוֹקַחַת אוֹתָהּ אֵלֶיהָ, לְהַרְאוֹת שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁה ׳עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ׳ (משלי יב, ד), לָקְחָה אוֹתָהּ וּמְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ אֵלֶיהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והוא בהפוכא מההוא נעל דנטיל מיתא מחייא, והשתא האי נעל נטיל חייא ממיתא, ובההוא נעל ההוא מיתא אזיל בין חייא, (נ"א ובעי נעל דההוא מיתא דא אזיל ביה בחיוהי) ואתתא נטלא ליה לגבה, לאחזאה דההיא אתתא ׳עטרת בעלה׳, נטלא ליה ומקבלא ליה לגבה.
התרגום: והוא בהפך מאותה נעל שלוקח המת מהחי, וכעת נעל זו לוקח החי מן המת, ובאותה נעל אותו המת הולך בין החיים, (וצריך נעל של המת הזה הולך בו בחייו) והאשה לוקחת אותה אליה, להראות שאותה אשה ׳עטרת בעלה׳ (משלי יב, ד), לקחה אותה ומקבלת אותה אליה.
מן המפרשים
אור החמה: ואתתא נטלה ליה לגבה וכו' נתבאר לעיל. ובעי לבטשא וכו' להורות כי גם השכינה עושה כן בסוד הגוף שלו הנק' נעל אצל נשמתו הוא בטש (יחיה) [אולי יתיה] בארעא בקברו ונשתכך גופו בעפרו ואין לו צורך עוד למין עפר חדש כמו שגם נשמתו נשתככ'…
הסולם: והוא בהפוכא מההוא וכו': והוא בהיפך מאותו הנעל שהמת נוטל מן החיים בחלום, שאמרנו לעיל שע"י לקיחת הנעל מעביר את החי מעולם הזה לעולם האחר של המת (כנ"ל באות ח') ועתה נעל הזה של חליצה, לוקח החי מן המת, וע"כ בנעל ההוא הולך המת בין…