ממלכת הזוהר › זוהר › חקת › מאמר 2: ׳וזאת לפנים בישראל על הגאולה׳ - סוד מנהג הנעל בברית ובגאולת המת › פיסקה 6 (קפ ע"א)

מת בלא בנים - טרדתו בעולם ותיקונו ביבום אחיו

חקת · ׳וזאת לפנים בישראל על הגאולה׳ - סוד מנהג הנעל בברית ובגאולת המת · מאמר 2 · פיסקה 6 · דף קפ ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַהוּא מִיתָא דְּאִסְתַּלָּק מֵעָלְמָא בְּלָא בְּנִין, הַאי בַּת נָדִיב לָא כְּנִישַׁת לֵיהּ לְהַהוּא בַּר נָשׁ לְגַבָּהּ, וְאָזִיל לְאִתְטָרְדָא בְּעָלְמָא, דְּלָא אַשְׁכַּח אֲתָר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עָלֵיהּ וּפָקִיד לְאָחוּהִי לְמִפְרַק לֵיהּ, לְאָתָבָא וּלְאִתְתַּקְנָא בְּעַפְרָא אַחֲרָא. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב׳ (איוב לד, טו) (קע"ז.) וְאוֹקְמוּהָ.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, אוֹתוֹ מֵת שֶׁהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם בְּלֹא בָנִים, בַּת נָדִיב זוֹ לֹא כוֹנֶסֶת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְהוֹלֵךְ לִהְיוֹת מֻטְרָד בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא מוֹצֵא מָקוֹם, והקב"ה חָס עָלָיו, וּמְצַוֶּה לְאָחִיו לִגְאֹל אוֹתוֹ, לָשׁוּב וְלִהְיוֹת מְתֻקָּן בְּעָפָר אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לד) ׳וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב (איוב לד, טו)׳ - וּפֵרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ההוא מיתא דאסתלק מעלמא בלא בנין, האי בת נדיב לא כנישת ליה לההוא בר נש לגבה, ואזיל לאתטרדא בעלמא, דלא אשכח אתר, וקודשא בריך הוא חייס עליה ופקיד לאחוהי למפרק ליה, לאתבא ולאתתקנא בעפרא אחרא. כמה דכתיב, ׳ואדם על עפר ישוב׳ (איוב לד, טו) (קע"ז.) ואוקמוה.

התרגום: בא וראה, אותו מת שהסתלק מהעולם בלא בנים, בת נדיב זו לא כונסת אותו אליה, והולך להיות מטרד בעולם, שלא מוצא מקום, והקב"ה חס עליו, ומצוה לאחיו לגאל אותו, לשוב ולהיות מתקן בעפר אחר, כמו שכתוב (איוב לד) ׳ואדם על עפר ישוב (איוב לד, טו)׳ - ופרשוה.

מן המפרשים

אור החמה: ואזיל לאתטרדא. היינו נשמתין עילאין ויש סוד במציאות מעמדם דלא אשכח אתר. ירצה אינו מוצא מקום מנוחה לנוח הנפש והרוח והנשמה במקום מנוחתם להתאסף למעלה מפני שלא עסקו בפריה ורביה ותיקונו בגלגולו היותר מהרה שאפשר דהיינו באחיו ואשתו…

הסולם: ת"ח ההוא מיתא וכו': בוא וראה, כשהמת הזה נסתלק מעולם בלי בנים, בת נדיב הזה, שהיא המלכות, אינה אוספת אותו האדם אליה, והולך נע ונד בעולם שאינו מוצא מקום, והקב"ה מרחם עליו וצוה לאחיו, שיגאל אותו, שישיב ויתתקן בעפר אחר, דהיינו…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: לאטרדא בעלמא דלא אשכח אתר ועוד רומז מ"ש בנגיד ומצוה בסוד היבום שמי שלא זכה לבנים נר"ן שלו אינם מיוחדי' אלא נפרדי'. זה מזה כל א' חוץ למקורו נעים ונדים ממקום למקום והיינו טרדתו בעולם וזה משום דלא אשכח אתר. ונלע"ד ללמוד בענין זה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: