ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 19: ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים › פיסקה 55 (קלא ע"א)

הסרת הנחש הרע - אור הלבנה כאור החמה לעתיד

חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 55 · דף קלא ע"א

לשון הזוהר

וּבְהַהוּא זִמְנָא הַהוּא יֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ חִוְיָא בִישָׁא יִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא וְיַעֲבַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאִתְּמָר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב) - וּלְבָתַר דְּאִיהוּ יִתְעֲבַר מֵעַלְמָא, סִיהֲרָא לָא אִתְכַּסְיָא, וְנַהֲרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק לָא יִפָּסְקוּן מַבּוּעוֹי, וּכְדֵין כְּתִיב, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים וְגו'׳ (ישעיהו ל, כו).

תרגום

וּבְאוֹתוֹ זְמַן אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ הָרָע, יִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְהקב"ה יַעֲבִיר אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב) - וְאַחַר שֶׁהוּא יָעֳבַר מִן הָעוֹלָם, הַלְּבָנָה לֹא תִתְכַּסֶּה. וְהַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, לֹא יִפָּסְקוּ מַעְיָנָיו. וְאָז כָּתוּב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים וְגוֹ'׳ (ישעיה ל, כו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובההוא זמנא ההוא יצר הרע דאיהו חויא בישא יסתלק מעלמא ויעבר ליה קודשא בריך הוא כמה דאתמר ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב) - ולבתר דאיהו יתעבר מעלמא, סיהרא לא אתכסיא, ונהרא דנגיד ונפיק לא יפסקון מבועוי, וכדין כתיב, ׳והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו'׳ (ישעיהו ל, כו).

התרגום: ובאותו זמן אותו יצר הרע, שהוא הנחש הרע, יסתלק מן העולם, והקב"ה יעביר אותו, כמו שנאמר ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב) - ואחר שהוא יעבר מן העולם, הלבנה לא תתכסה. והנהר ששופע ויוצא, לא יפסקו מעיניו. ואז כתוב ׳והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו'׳ (ישעיה ל, כו).

מן המפרשים

אור החמה: לא יפסקון מבועיי מחכמה. והיה אור הלבנה מלכות כאור החמה ת"ת ואור הלבנה הוא החיים הנמשכים לה מת"ת ואור החמה הוא החיים הנמשכים לו מבינה. ולזה לא אמר והיה הלבנה כחמה אלא אור דהיינו המשכת החיים ממקורם. כאור שבעת הימים כחיים הנמשכים…

אור יקר: לא יפסקון מבועוי, מחכמה. אור הלבנה מלכות, כאור החמה תפארת, ואור הלבנה הוא החיים הנמשכים לה מהתפארת, ואור החמה הוא החיים הנמשכים לו מבינה, ולזה לא אמר והיה הלבנה כחמה אלא אור, דהיינו המשכת החיים ממקורם.

הסולם: ובההוא זמנא וכו': ובעת ההוא, אותו יצר הרע, שהוא נחש הרע, יסתלק מן העולם, ויעביר אותו הקב"ה. כמו שנאמר, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואחר שהוא יעבר מן העולם, הלבנה אינה מתכסה עוד, והנהר הנמשך ויוצא מן העדן, שהוא ז"א, לא יפסקו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: