׳ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׳ - הפסוק הסותר את הפרשה
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 37 · דף קכט ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הָא כָּל פָּרְשָׁתָא דָא אִתְבְּרַר לָן, אֲבָל לָא יָכִילְנָא לְמִנְדַע מַהוּ: ׳וַיּוֹסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׳. וּלְשִׁקּוּלָא דְדַעְתָּא כָּל פָּרְשָׁתָא דָא לִיסְתּוּרֵי. כַּד אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר, הַאי פָּרְשָׁתָא דָא שָׁמַעְנָא וְלָא אִדְכַּרְנָא, אָמְרוּ דְּעִלָּאִין תַּקִּיפִין לָא זִמְנוּהָ לְגַלָּאָה ואֲנַן מַאי נֵימָא. קָם רִבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, מִמְתִיבְתָּא דְּחַבְרָנָא מָארֵי מַתְנִיתָּא גַּלְיָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֲרֵי כָּל הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ הִתְבָּרְרָה לָנוּ, אֲבָל אֵינֵנוּ יְכוֹלִים לָדַעַת מַהוּ. ׳וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׳ (בראשית כה, א) - וּלְשִׁקּוּל הַדַּעַת כָּל הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ לִסְתֹּר. כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי, אָמַר, הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שָׁמַעְתִּי וְלֹא נִזְכַּרְתִּי. אָמְרוּ שֶׁעֶלְיוֹנִים תַּקִּיפִים לֹא זִמְּנוּהָ לְגַלּוֹת, וְאָנוּ מַה נֹּאמַר? קָם רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, מִישִׁיבַת חֲבֵרֵינוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה גְּלוּיָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה הא כל פרשתא דא אתברר לן, אבל לא יכילנא למנדע מהו: ׳ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׳. ולשקולא דדעתא כל פרשתא דא ליסתורי. כד אתא רב דימי, אמר, האי פרשתא דא שמענא ולא אדכרנא, אמרו דעלאין תקיפין לא זמנוה לגלאה ואנן מאי נימא. קם רבי יהודה ואמר, ממתיבתא דחברנא מארי מתניתא גליא.
התרגום: אמר רבי יהודה, הרי כל הפרשה הזו התבררה לנו, אבל איננו יכולים לדעת מהו. ׳ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׳ (בראשית כה, א) - ולשקול הדעת כל הפרשה הזו לסתר. כשבא רב דימי, אמר, הפרשה הזו שמעתי ולא נזכרתי. אמרו שעליונים תקיפים לא זמנוה לגלות, ואנו מה נאמר? קם רבי יהודה ואמר, מישיבת חברינו בעלי המשנה גלויה.
מן המפרשים
הסולם: א"ר יהודה הא כל וכו': אר"י הנה נתברר לנו כל הפרשה, אבל לא אוכל לדעת מהו ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. ולשיקול הדעת כל פרשה זו היא בסתירה. כלומר, שהיא בסתירה להמשכת הביאור בדבר הנשמה והגוף, שבזמן התחיה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: