רבי אליעזר אצל רבן יוחנן בן זכאי - הבאר המנקה
חיי שרה · ׳אברהם זקן בא בימים׳ - משל הנשמה והגוף בתחיית המתים · מאמר 19 · פיסקה 18 · דף קכז ע"א
לשון הזוהר
רַבִּי (אלעזר) אֱלִיעֶזֶר אֲזַל לְמֶחֱמֵי לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רַבֵּיהּ, והַהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה, כַּד מָטָא גַבֵּיהּ
תרגום
רַבִּי (אֶלְעָזָר) אֱלִיעֶזֶר הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי רַבּוֹ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, אָמַר לוֹ, הַבְּאֵר שֶׁמְּנֻקֶּה מִכָּל טִנֹּפֶת, וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ וְנוֹבֵעַ מִשֶּׁלּוֹ יוֹתֵר, מָה רוֹצֶה כָּאן?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי (אלעזר) אליעזר אזל למחמי לרבן יוחנן בן זכאי רביה, וההוא יומא ריש ירחא הוה, כד מטא גביה
התרגום: רבי (אלעזר) אליעזר הלך לראות את רבן יוחנן בן זכאי רבו, ואותו היום היה ראש חדש. כשהגיע אליו, אמר לו, הבאר שמנקה מכל טנפת, וממלאים אותו ונובע משלו יותר, מה רוצה כאן?
מן המפרשים
הסולם: ר' אליעזר אזל למחמי וכו': ר"א הלך לראות את ר' יוחנן בן זכאי רבו. ואותו יום ראש חדש היה. כשהגיע אליו, אמר לו. באר אשר לרואים, וממלאים אותו במים שאובים ונובע ממקורו עצמו עוד יותר מהם, מה הוא מבקש כאן. אמר לו חייב אדם להקביל פני…