ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 18: ׳זקן בא בימים׳ - טיפות עדן מקור חכמת הנביאים ומצרים › פיסקה 2 (קכד ע"ב)

׳אחת היא יונתי׳ - לשון זכר ולשון נקבה בגוף ובנשמה

חיי שרה · ׳זקן בא בימים׳ - טיפות עדן מקור חכמת הנביאים ומצרים · מאמר 18 · פיסקה 2 · דף קכד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, לֵימָא לָן מַר מֵהַהִיא מַתְנִיתִין. אָמַר לֵיהּ, הָכִי אִתְפְּרַשׁ בִּתְלַת עֶשֶׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי בְּפָרְשָׁתָא דִּילֵיהּ, אֲבָל הָכָא אִית לָן לְמֵימַר. פָּתַח וְאָמַר, ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ וגו'׳ (שיר השירים ו, ט) - אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי הִיא דְּאֲנַן קָרִינָן הָכָא בְּשִׁיר הַשִּׁירִים לִישְׁנָא דְּנוּקְבְתָא, וְהָתָם בְּאוֹרַיְיתָא לִישְׁנָא דִּדְכוּרָא.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, יֹאמַר לָנוּ מַר מֵאוֹתָהּ הַמִּשְׁנָה. אָמַר לוֹ, כָּךְ הִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁלּוֹ, אֲבָל כָּאן שׁ לָנוּ לוֹמַר. פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ו) ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לאִמָּהּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ו, ט). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה הִיא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים כָּאן בְּשִׁיר הַשִּׁירִים לְשׁוֹן נְקֵבָה, וְשָׁם בַּתּוֹרָה לְשׁוֹן זָכָר?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי אבא, לימא לן מר מההיא מתניתין. אמר ליה, הכי אתפרש בתלת עשר מכילן דרחמי בפרשתא דיליה, אבל הכא אית לן למימר. פתח ואמר, ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'׳ (שיר השירים ו, ט) - אמר רבי אלעזר, מאי היא דאנן קרינן הכא בשיר השירים לישנא דנוקבתא, והתם באורייתא לישנא דדכורא.

התרגום: אמר לו רבי אבא, יאמר לנו מר מאותה המשנה. אמר לו, כך התפרש בשלש עשרה מדות הרחמים בפרשה שלו, אבל כאן ש לנו לומר. פתח ואמר, (שיר ו) ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה וגו'׳ (שיר השירים ו, ט). אמר רבי אלעזר, מה היא שאנו קוראים כאן בשיר השירים לשון נקבה, ושם בתורה לשון זכר?

מן המפרשים

הסולם: אמר ליה ר' אבא וכו': א"ל ר"א, יאמר לנו אדוני, מאותו המשנה, מה היא. אמר לו, כך נתבאר במשנה, שסו"ה אופן א' בארץ נעשה נשמה, בפרשה שלו, בי"ג מדת הרחמים. אבל בפרשה זו שבכאן, יש לנו לבאר. פתח ואמר אחת היא יונתי תמתי אחת היא וגו'…

נפש דוד: בי"ג מכילין דרחמי: תיבת "דרחמי" טעות סופר, וכן לקמן (ח"א קכט, ב) ליתא. והוא מדרש אתוון גליפין דר"א שיסדו בי"ג מדות שהתורה נדרשת.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: