ממלכת הזוהר › זוהר › חיי שרה › מאמר 15: פנקס הנשמה בידי דומה - וסוד הכפל במערת המכפלה › פיסקה 16 (קכח ע"ב)

׳את שרה׳ לרבות חוה - קיום אדם וחוה בזכות אברהם

חיי שרה · פנקס הנשמה בידי דומה - וסוד הכפל במערת המכפלה · מאמר 15 · פיסקה 16 · דף קכח ע"ב

לשון הזוהר

אָדָם עָאל בְּדוּכְתֵּיהּ - חַוָּה לָא עָאלַת, עַד דְּקָרִיב אַבְרָהָם וְאָעִיל לָהּ לְגַבֵּי אָדָם וְקַבִּיל לָהּ בְּגִינֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ׳ - לְשָׂרָה לָא כְּתִיב אֶלָּא אֶת שָׂרָה לְאַסְגָּאָה חַוָּה, וּכְדֵין אִתְיַישְׁבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ כְּדְקָא יְאוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם, וְתָנִינָן בְּאַבְרָהָם - ׳תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ - דָּא אָדָם וְחַוָּה. אֵלֶּה ׳הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ לֹא כְּתִיב, ׳אֶלָּא תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ וְלֹא תּוֹלְדוֹת בַּר נָשׁ. וְאִינוּן אִתְקָיְימוּ בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם. וּמְנָא לָן דְּאִתְקָיְימוּ בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם. דִּכְתִיב ׳וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם׳ - וְעַד דְאָתָא אַבְרָהָם לָא אִתְקָיְימוּ אָדָם וְחַוָּה בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא.

תרגום

אָדָם נִכְנַס לִמְקוֹמוֹ - חַוָּה לֹא נִכְנְסָה, עַד שֶׁקָּרַב אַבְרָהָם וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֵצֶל אָדָם וְקִבֵּל אוֹתָהּ בִּשְׁבִילוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית כג, יט) - וְלֹא כָתוּב לְשָׂרָה, אֶלָּא אֶת שָׂרָה, לְרַבּוֹת חַוָּה. וְאָז הִתְיַשְּׁבוּ בִּמְקוֹמָם כָּרָאוּי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, וְשָׁנִינוּ בְּאַבְרָהָם׳ (בראשית ב, ד) - ׳תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ - זֶה אָדָם וְחַוָּה. לֹא כָתוּב אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֶלָּא תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ, וְלֹא תוֹלְדוֹת בֶּן אָדָם. וְהֵם הִתְקַיְּמוּ בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהִתְקַיְּמוּ בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם? שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם׳ (בראשית כג, כ) - וְעַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם לֹא הִתְקַיְּמוּ אָדָם וְחַוָּה בִּמְקוֹמָם בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדם עאל בדוכתיה - חוה לא עאלת, עד דקריב אברהם ואעיל לה לגבי אדם וקביל לה בגיניה, הדא הוא דכתיב ׳ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו׳ - לשרה לא כתיב אלא את שרה לאסגאה חוה, וכדין אתיישבו בדוכתייהו כדקא יאות, הדא הוא דכתיב, ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) בהבראם, ותנינן באברהם - ׳תולדות השמים והארץ׳ - דא אדם וחוה. אלה ׳השמים והארץ׳ לא כתיב, ׳אלא תולדות השמים והארץ׳ ולא תולדות בר נש. ואינון אתקיימו בגיניה דאברהם. ומנא לן דאתקיימו בגיניה דאברהם. דכתיב ׳ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם׳ - ועד דאתא אברהם לא אתקיימו אדם וחוה בדוכתייהו בההוא עלמא.

התרגום: אדם נכנס למקומו - חוה לא נכנסה, עד שקרב אברהם והכניס אותה אצל אדם וקבל אותה בשבילו. זהו שכתוב ׳ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו׳ (בראשית כג, יט) - ולא כתוב לשרה, אלא את שרה, לרבות חוה. ואז התישבו במקומם כראוי. זהו שכתוב ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ושנינו באברהם׳ (בראשית ב, ד) - ׳תולדות השמים והארץ׳ - זה אדם וחוה. לא כתוב אלה השמים והארץ, אלא תולדות השמים הארץ, ולא תולדות בן אדם. והם התקימו בשביל אברהם. ומנין לנו שהתקימו בשביל אברהם? שכתוב ׳ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם׳ (בראשית כג, כ) - ועד שבא אברהם לא התקימו אדם וחוה במקומם באותו העולם.

מן המפרשים

אור יקר: תולדות השמים והארץ, שמהרכבתם נמצאו, ולא כשאר בני אדם שהם תולדות דברנש. לאו.

הסולם: אדם עאל וכו': אדם חזר ונכנס למקומו. חוה לא חזרה ונכנסה, משום שהיא גרמה לאדם לחטא, כמ"ש האשה אשר נתת עמדי וגו', והיתה מפחדת שאדם לא יקבלנה. עד שקרב אברהם, והכניסה אל אדם, וקיבלה בשביל אברהם. וזהו שכתוב ואחרי כן קבר את שרה אשתו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: