מתן תורה בסיני הפסיק זוהמת ישראל - לא כן באומות
חיי שרה · כשפים בנשים מזוהמת הנחש בחוה - עד שיעביר ה' רוח הטומאה · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף קכו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי דְאָמַרְתְּ בְּקַדְמִיתָא דְּכַד נָחָשׁ אֲתָא עַל חַוָּה אַטִיל בָּהּ זוּהֲמָא שַׁפִּיר. אֲבָל הָא תָּנִינָן דְּכַד קָאִימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי פָּסַק מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא. יִשְׂרָאֵל דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא פָּסַק מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא, אֲבָל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא לָא פָּסְקָא זוּהֲמָא מִנַּיְיהוּ. אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, אוֹרַיְיתָא לָא אִתְיְיהִיבַת אֶלָּא לִדְכוּרֵי דִּכְתִיב, ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (דברים ד, מד) - דְּהָא נַשֵּׁי פְּטִירִין מִפִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַנָּחָשׁ בָּא עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא - זֶה יָפֶה. אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה מֵהֶם הַזֻּהֲמָא. יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ תוֹרָה, פָּסְקָה מֵהֶם הַזֻּהֲמָא. אֲבָל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, לֹא פָסְקָה מֵהֶם הַזֻּהֲמָא. אָמַר לוֹ, יָפֶה אָמַרְתָּ! אֲבָל בֹּא רְאֵה, הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לַזְּכָרִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְזאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (דברים ד, מד) - שֶׁהֲרֵי נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, האי דאמרת בקדמיתא דכד נחש אתא על חוה אטיל בה זוהמא שפיר. אבל הא תנינן דכד קאימו ישראל על טורא דסיני פסק מנייהו זוהמא. ישראל דקבילו אורייתא פסק מנייהו זוהמא, אבל שאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות דלא קבילו אורייתא לא פסקא זוהמא מנייהו. אמר ליה, שפיר קאמרת, אבל תא חזי, אורייתא לא אתייהיבת אלא לדכורי דכתיב, ׳וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׳ (דברים ד, מד) - דהא נשי פטירין מפקודי אורייתא.
התרגום: אמר רבי יוסי, מה שאמרת בראשונה, שכאשר הנחש בא על חוה הטיל בה זהמא - זה יפה. אבל הרי שנינו, שכאשר עמדו ישראל על הר סיני, פסקה מהם הזהמא. ישראל שקבלו תורה, פסקה מהם הזהמא. אבל שאר העמים עובדי עכו"ם שלא קבלו התורה, לא פסקה מהם הזהמא. אמר לו, יפה אמרת! אבל בא ראה, התורה לא נתנה אלא לזכרים, שכתוב ׳וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׳ (דברים ד, מד) - שהרי נשים פטורות ממצוות התורה.
מן המפרשים
כתם פז: א"ל רבי יוסי האי דאמרת בקדמיתא פי' זה שאמרת על הטומאה שנמשכה על האשה מצד הנחש היה בראשונה וזהו אמרו בקדמיתא ר"ל כשבא נחש על חוה אבל כבר נפסקה הזוהמא ההיא משעה שעמדו ישראל על הר סיני לישראל בלבד אבל שאר עמין דלא קבילו אוריתא לא…
אור החמה: ישראל דקבילו אורייתא וגו' אבל שאר עמין וגו' כלו' עם היות מאמרם ז"ל באומרם יש' שעמדו על הר סיני פסקא זוהמתן בא לשלול בלי ספק אין כוונת שלילתן ישר' זכרים ולא נקבות. אלא ישראל ולא שאר עמין מפני שאלו קבלו תורה ואלו לא קבלוה. ת"ח…
הסולם: אמר ר' יוסי וכו': אר"י, זה שאמרת בתחילה על השאלה, למה נמצאים הכשפים בנשים (באות פ') כשבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא, יפה הוא, אבל הרי למדנו, כשעמדו ישראל על הר סיני נפסק מהם הזוהמא, וישראל שקבלו את התורה נפסק מהם הזוהמא, ועכו"ם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: