הקורא שלא עם הצבור - ט"ו ווין דאמת ויציב ו ׳מעות לא יוכל לתקן׳
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - רמ"ח תיבות קריאת שמע ובחינות הנשמה בשמות אלימלך ובניו · מאמר 99 · פיסקה 6
לשון הזוהר
וְכָל הָאוֹמֵר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלֹּא עִם הַצִּבּוּר אֵינוֹ מַשְׁלִים אֵיבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁחִיסֵר הַשְּׁלשָׁה תֵּיבוֹת שֶׁשְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר. מַאי תַּקְנְתֵּיהּ. יְכַוֵּון בְּט"ו וָוי"ן דֶּאֱמֶת וְיַצִּיב. וְעִם כָּל זֶה הָיָה קוֹרֵא עָלָיו אַבָּא, (קהלת א׳:ט״ו) ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְגו'׳. אוֹתָן שְׁלשָׁה תֵּיבוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁשְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר אוֹתָם, ׳לֹא יָכוֹל לְהִימָּנוֹת׳ אוֹתָם לְתַשְׁלוּם רמ"ח כִּשְּׁאָר הַצִּיבּוּר. אָמַר לְהַהוּא יְנוּקָא, אֵימָא קְרָאָךְ. פָּתַח וְאָמַר, ׳עִיר קְטַנָה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳ (שם ט).
תרגום
וְכָל הָאוֹמֵר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁלֹּא עִם הַצִּבּוּר אֵינוֹ מַשְׁלִים אֵיבָרָיו, מִפְּנֵי שֶׁחִסֵּר שְׁלֹשָׁה תֵּיבוֹת שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר. מַה תַּקָּנָתוֹ. יְכַוֵּן בְּט"ו וָוִי"ן דֶּאֱמֶת וְיַצִּיב. וְעִם כָּל זֶה הָיָה קוֹרֵא עָלָיו אַבָּא, (קהלת א׳:ט״ו) ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְגוֹ'׳ (קהלת א, טו). אוֹתָן שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר עֲלֵיהֶם, ׳לֹא יָכוֹל לְהִמָּנוֹת׳ - אוֹתָם לְתַשְׁלוּם רמ"ח כִּשְׁאָר הַצִּבּוּר. אָמַר לְאוֹתוֹ הַיֶּלֶד, אֱמֹר קְרָאֲךָ. פָּתַח וְאָמַר, ׳עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט׳ (שם ט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל האומר קריאת שמע שלא עם הצבור אינו משלים איבריו, מפני שחיסר השלשה תיבות ששליח צבור חוזר. מאי תקנתיה. יכוון בט"ו ווי"ן דאמת ויציב. ועם כל זה היה קורא עליו אבא, (קהלת א׳:ט״ו) ׳מעות לא יוכל לתקן וגו'׳. אותן שלשה תיבות שבקריאת שמע, ששליח צבור חוזר אותם, ׳לא יכול להימנות׳ אותם לתשלום רמ"ח כשאר הציבור. אמר לההוא ינוקא, אימא קראך. פתח ואמר, ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ (שם ט).
התרגום: וכל האומר קריאת שמע שלא עם הצבור אינו משלים איבריו, מפני שחסר שלשה תיבות ששליח צבור חוזר. מה תקנתו. יכון בט"ו ווי"ן דאמת ויציב. ועם כל זה היה קורא עליו אבא, (קהלת א׳:ט״ו) ׳מעות לא יוכל לתקן וגו'׳ (קהלת א, טו). אותן שלש תיבות שבקריאת שמע, ששליח צבור חוזר עליהם, ׳לא יכול להמנות׳ - אותם לתשלום רמ"ח כשאר הצבור. אמר לאותו הילד, אמר קראך. פתח ואמר, ׳עיר קטנה ואנשים בה מעט׳ (שם ט).