׳איש׳ צדיק גדול בדורו - ואלימלך שעקר רגליו ממעין התורה שבבית לחם
זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 27
לשון הזוהר
וַיֵּלֶךָ אִישׁ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ, צַדִּיק גָּדוֹל הוּא בְּדוֹרוֹ, שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד עַל עַצְמוֹ, וְעַל אֲחֵרִים. כְּעִנְיַן זֶה לִגְנַאי, ׳אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳, רָשָׁע בְּרִשְׁעוֹ קָטִיל, וּמְקַפֵּחַ בְּנֵי נָשָׁא וְלָא דָחִיל. אֱלִימֶלֶךָ גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ, רָאוּי לַעֲמוֹד עַל עַצְמוֹ, וְעַל אֲחֵרִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הָרָעָב, מִיָּד בָּרַח. לְפִיכָךְ נֶעֱנָשׁ. מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, מִמָּקוֹם סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה, מִנְּבִיעוּ דְּאוֹרַיְיתָא דְּתַמָּן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל ב כ״ג:ט״ו) ׳מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר׳. וְהָא עָקַר רַגְלוֹי מִנְּבִיעוּ דְּאוֹרַיְיתָא דְּבֵית ׳לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב׳, וּבְגִין כָּךְ אִתְעֲנָשׁוּ. וְאַנְתְּ רַבִּי, גִּלִּית גַּרְמָךְ בַּאֲתַר דְּנָבְעִין חַבְרַיָּיא מַבּוּעֵי דְאוֹרַיְיתָא הָכָא. אֲמַר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשַׁדְּרַנִּי הָכָא, לְמִשְׁמַע מִילָךְ.
תרגום
וַיֵּלֶךְ אִישׁ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ, צַדִּיק גָּדוֹל הוּא בְּדוֹרוֹ, שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד עַל עַצְמוֹ, וְעַל אֲחֵרִים. כְּעִנְיָן זֶה לִגְנַאי, ׳אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳ (בראשית כה, כז) - רָשָׁע בְּרִשְׁעוֹ הוֹרֵג, וּמְקַפֵּחַ בְּנֵי אָדָם וְאֵינוֹ יָרֵא. אֱלִימֶלֶךְ גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ, רָאוּי לַעֲמוֹד עַל עַצְמוֹ, וְעַל אֲחֵרִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הָרָעָב, מִיָּד בָּרַח. לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ. מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, מִמְּקוֹם סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה, מִמַּעְיַן הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁם. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (שמואל ב כ״ג:ט״ו) ׳מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר׳ (דברי הימים א יא, יז). וַהֲרֵי עָקַר רַגְלָיו מִמַּעְיַן הַתּוֹרָה שֶׁל בֵּית ׳לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב׳ (רות א, א) - וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ. וְאַתָּה רַבִּי, גִּלִּיתָ עַצְמְךָ בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹבְעִים הַחֲבֵרִים מַעְיְנוֹת הַתּוֹרָה כָּאן. אָמַר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁשְּׁלָחַנִי לְכָאן, לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וילך איש, בכל מקום שנאמר איש, צדיק גדול הוא בדורו, שיוכל לעמוד על עצמו, ועל אחרים. כענין זה לגנאי, ׳איש יודע ציד איש שדה׳, רשע ברשעו קטיל, ומקפח בני נשא ולא דחיל. אלימלך גדול בדורו, ראוי לעמוד על עצמו, ועל אחרים. כיון שראה הרעב, מיד ברח. לפיכך נענש. מבית לחם יהודה, ממקום סנהדרי גדולה, מנביעו דאורייתא דתמן. כמה דאת אמר, (שמואל ב כ״ג:ט״ו) ׳מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער׳. והא עקר רגלוי מנביעו דאורייתא דבית ׳לחם יהודה, לגור בשדי מואב׳, ובגין כך אתענשו. ואנת רבי, גלית גרמך באתר דנבעין חברייא מבועי דאורייתא הכא. אמר, בריך רחמנא דשדרני הכא, למשמע מילך.
התרגום: וילך איש, בכל מקום שנאמר איש, צדיק גדול הוא בדורו, שיוכל לעמוד על עצמו, ועל אחרים. כענין זה לגנאי, ׳איש יודע ציד איש שדה׳ (בראשית כה, כז) - רשע ברשעו הורג, ומקפח בני אדם ואינו ירא. אלימלך גדול בדורו, ראוי לעמוד על עצמו, ועל אחרים. כיון שראה הרעב, מיד ברח. לפיכך נענש. מבית לחם יהודה, ממקום סנהדרי גדולה, ממעין התורה ששם. כמו שאתה אומר, (שמואל ב כ״ג:ט״ו) ׳מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער׳ (דברי הימים א יא, יז). והרי עקר רגליו ממעין התורה של בית ׳לחם יהודה, לגור בשדי מואב׳ (רות א, א) - ומשום כך נענשו. ואתה רבי, גלית עצמך במקום שנובעים החברים מעינות התורה כאן. אמר, ברוך הרחמן ששלחני לכאן, לשמע את דבריך.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: