ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 98: מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן › פיסקה 25

המדקדק לזכות את הרשע בדין אמת - ׳לא נין לו ולא נכד בעמו׳

זוהר חדש · מדרש רות בהמשכו - דין גדולי הדור קודם לעולם ורחמים המתעוררים בשלוח הקן · מאמר 98 · פיסקה 25

לשון הזוהר

יֵשׁ מִי שֶׁדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִיתּוֹ, וּמְקַבֵּל שָׂכָר עָלָיו מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיֵשׁ מִי שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, וְנִתְּפַשׂ. כְּגוֹן דַּיָּין שֶׁמְדַקְדֵּק דִּקְדּוּקִים לְזַכּוֹת לְרָשָׁע, וְאֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶלָּא בְּדִין אֱמֶת. דְּתַנְיָא, בֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָיג לַתּוֹרָה. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם, וְהַדַּיָּין מְסַלֵּק עַצְמוֹ מִן הַדִּין, וּמִלְּהַעֲנִישׁוֹ, וּמְדַקְדֵּק בְּעִנְיַן הַדִּין, לִמְצוֹא פֶּתַח לְזַכּוֹת אוֹתוֹ מִן הַדִּין מַמָּשׁ, וְהוּא דִין אֱמֶת, אֲפִילּוּ הָכִי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָעוֹלָם, אוֹתוֹ הַדַּיָּין נִתְּפַס עָלָיו, וּמִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם קוֹדֶם זְמַנּוֹ. וְאִם לָאו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, (איוב י״ח:י״ט) ׳לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ׳. כְּשֶׁעַצְמוֹ אֵינוֹ נִתְּפַס, נִתְּפַס זַרְעוֹ.

תרגום

יֵשׁ מִי שֶׁדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וּמְקַבֵּל שָׂכָר עָלָיו מֵאֵת הקב"ה. וְיֵשׁ מִי שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְנִתְפָּס. כְּגוֹן דַּיָּן שֶׁמְּדַקְדֵּק דִּקְדּוּקִים לְזַכּוֹת לְרָשָׁע, וְאֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶלָּא בְּדִין אֱמֶת. שֶׁשָּׁנִינוּ, בֵּית דִּין מַכִּים וְעוֹנְשִׁים שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַזְּמַן גּוֹרֵם, וְהַדַּיָּן מְסַלֵּק עַצְמוֹ מִן הַדִּין, וּמִלְּהַעֲנִישׁוֹ, וּמְדַקְדֵּק בְּעִנְיַן הַדִּין, לִמְצֹא פֶּתַח לְזַכּוֹת אוֹתוֹ מִן הַדִּין מַמָּשׁ, וְהוּא דִּין אֱמֶת, אֲפִלּוּ הָכִי כְּשֶׁהקב"ה דָּן אֶת הָעוֹלָם, אוֹתוֹ הַדַּיָּן נִתְפָּס עָלָיו, וּמִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם קֹדֶם זְמַנּוֹ. וְאִם לָאו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, (איוב י״ח:י״ט) ׳לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ׳ (איוב יח, יט) - כְּשֶׁעַצְמוֹ אֵינוֹ נִתְפָּס, נִתְפָּס זַרְעוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יש מי שדן את הדין לאמיתו, ומקבל שכר עליו מאת הקדוש ברוך הוא. ויש מי שדן דין אמת לאמיתו, ונתפש. כגון דיין שמדקדק דקדוקים לזכות לרשע, ואינו מעניש אלא בדין אמת. דתניא, בית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, כדי לעשות סייג לתורה. או מפני שהזמן גורם, והדיין מסלק עצמו מן הדין, ומלהענישו, ומדקדק בענין הדין, למצוא פתח לזכות אותו מן הדין ממש, והוא דין אמת, אפילו הכי כשהקדוש ברוך הוא דן את העולם, אותו הדיין נתפס עליו, ומסתלק מן העולם קודם זמנו. ואם לאו, עליו הכתוב אומר, (איוב י״ח:י״ט) ׳לא נין לו ולא נכד בעמו׳. כשעצמו אינו נתפס, נתפס זרעו.

התרגום: יש מי שדן את הדין לאמתו, ומקבל שכר עליו מאת הקב"ה. ויש מי שדן דין אמת לאמתו, ונתפס. כגון דין שמדקדק דקדוקים לזכות לרשע, ואינו מעניש אלא בדין אמת. ששנינו, בית דין מכים ועונשים שלא מן התורה, כדי לעשות סיג לתורה. או מפני שהזמן גורם, והדין מסלק עצמו מן הדין, ומלהענישו, ומדקדק בענין הדין, למצא פתח לזכות אותו מן הדין ממש, והוא דין אמת, אפלו הכי כשהקב"ה דן את העולם, אותו הדין נתפס עליו, ומסתלק מן העולם קדם זמנו. ואם לאו, עליו הכתוב אומר, (איוב י״ח:י״ט) ׳לא נין לו ולא נכד בעמו׳ (איוב יח, יט) - כשעצמו אינו נתפס, נתפס זרעו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: