צירי לידת הארץ מן המים - וסתימת הפה עד מתן תורה בסיני
זוהר חדש · שיר השירים - סודן של האותיות הגדולות שבראשי הספרים ותקון העולם כדיוקן אדם · מאמר 79 · פיסקה 19
לשון הזוהר
וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים בִּשְׁעַת הַלֵּידָה. כֵּן כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא הָאָרֶץ לְאוֹר הָעוֹלָם, הָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, ׳יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת׳. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הוֹצִיא מִן הַקַּרְקַע רְעָמִים וּזְוָעוֹת, וְנָסוּ הַמַּיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׳ (תהלים קד, ז). וְיָצְאָה הָאָרֶץ. וְנִשְׁאֲרָה נְמוּכָה מְלוּכְלֶכֶת, כַּוְּלַד הַזֶּה, שֶׁיּוֹצֵא, נָמוּךְ כַּמֵּת, וּמְלוּכְלָךְ מֵהַלֵּידָה. וּכְשֵׁם שֶׁמְפַעְפְּעִין אֶת הַוְּלַד עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר, וְנוֹתְנִים אֵשׁ וְנֵר לְגַבּוֹ, לְחַמְּמוֹ, וּמַרְאָה לְהָאִיר. כָּךְ עָשָׂה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָרֶץ, כְּשֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם. וְכוֹלָא בְּחַד קְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל׳ (תהלים עז, יט) מִיָּד ׳רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׳. עַל כֵּן נִסְתַּם הַפֶּה, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַפֶּה נִפְתַּח בְּרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְזֶה סִינַי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה, וְשָׁם נִתְתַּקֵּן הַדִּבּוּר.
תרגום
וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה יֵשׁ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים בִּשְׁעַת הַלֵּידָה. כֵּן כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הקב"ה לְהוֹצִיא הָאָרֶץ לְאוֹר הָעוֹלָם, הָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים וְיוֹרְדִים, ׳יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת׳ (תהלים קד, ח) - מֶה עָשָׂה הקב"ה. הוֹצִיא מִן הַקַּרְקַע רְעָמִים וּזְוָעוֹת, וְנָסוּ הַמַּיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׳ (תהלים קד, ז) - וְיָצְאָה הָאָרֶץ. וְנִשְׁאֲרָה נְמוּכָה מְלוּכְלֶכֶת, כַּוְּלַד הַזֶּה, שֶׁיּוֹצֵא, נָמוּךְ כַּמֵּת, וּמְלוּכְלָךְ מֵהַלֵּידָה. וּכְשֵׁם שֶׁמְּפַעְפְּעִים אֶת הַוָּלָד עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר, וְנוֹתְנִים אֵשׁ וְנֵר לְגַבּוֹ, לְחַמְּמוֹ, וּמַרְאִים לְהָאִיר. כָּךְ עָשָׂה הקב"ה בָּאָרֶץ, כְּשֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַמַּיִם. וְהַכֹּל בְּפָסוּק אֶחָד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל׳ (תהלים עז, יט) - מִיָּד ׳רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׳. עַל כֵּן נִסְתַּם הַפֶּה, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַפֶּה נִפְתַּח בְּרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְזֶה סִינַי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ הַתּוֹרָה, וְשָׁם נִתְתַּקֵּן הַדִּבּוּר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכשם שהאשה יש לה צירים וחבלים בשעת הלידה. כן כשבקש הקדוש ברוך הוא להוציא הארץ לאור העולם, היו המים עולים ויורדים, ׳יעלו הרים ירדו בקעות׳. מה עשה הקדוש ברוך הוא. הוציא מן הקרקע רעמים וזועות, ונסו המים. הדא הוא דכתיב, ׳מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׳ (תהלים קד, ז). ויצאה הארץ. ונשארה נמוכה מלוכלכת, כולד הזה, שיוצא, נמוך כמת, ומלוכלך מהלידה. וכשם שמפעפעין את הולד עד שיתעורר, ונותנים אש ונר לגבו, לחממו, ומראה להאיר. כך עשה הקדוש ברוך הוא בארץ, כשיצאה מתוך המים. וכולא בחד קרא, הדא הוא דכתיב, ׳קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל׳ (תהלים עז, יט) מיד ׳רגזה ותרעש הארץ׳. על כן נסתם הפה, עד שבאו ישראל, והפה נפתח בראשו בשמים, וזה סיני שנתנה בו התורה, ושם נתתקן הדבור.
התרגום: וכשם שהאשה יש לה צירים וחבלים בשעת הלידה. כן כשבקש הקב"ה להוציא הארץ לאור העולם, היו המים עולים ויורדים, ׳יעלו הרים ירדו בקעות׳ (תהלים קד, ח) - מה עשה הקב"ה. הוציא מן הקרקע רעמים וזועות, ונסו המים. הדא הוא דכתיב, ׳מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׳ (תהלים קד, ז) - ויצאה הארץ. ונשארה נמוכה מלוכלכת, כולד הזה, שיוצא, נמוך כמת, ומלוכלך מהלידה. וכשם שמפעפעים את הולד עד שיתעורר, ונותנים אש ונר לגבו, לחממו, ומראים להאיר. כך עשה הקב"ה בארץ, כשיצאה מתוך המים. והכל בפסוק אחד, זהו שכתוב, ׳קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל׳ (תהלים עז, יט) - מיד ׳רגזה ותרעש הארץ׳. על כן נסתם הפה, עד שבאו ישראל, והפה נפתח בראשו בשמים, וזה סיני שנתנה בו התורה, ושם נתתקן הדבור.