ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 76: כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול › פיסקה 11

ההולך בלא בנים החוזר לעולם - ׳פעמים שלש עם גבר׳ ואין תקנה יותר

זוהר חדש · כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול · מאמר 76 · פיסקה 11

לשון הזוהר

וּמַאן דַּאֲמַר, דְּמַאן דְּאָזֵיל מֵהַאי עָלְמָא בְּלָא בְנִין, דְּאָתֵי זִימְנָא אַחֲרִיתֵּי לְעָלְמָא הָדֵין, אֲמַר קְשׁוֹט. וְעוֹד. אִינוּן חַיָּיבַיָא דְּשָׁאטִין בַּאֲוִירָא, עַד דִּמְרַצוּ חוֹבַיְיהוּ, וּבָתַר נִכְנָסִין פַּעַם שְׁנִיָּה בַּגּוּף, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ, וְאִם יִצְדַּק, שׁוּב אֵינוֹ נִכְנַס פַּעַם אַחֶרֶת. וְאִם לָאו, פַּעַם שְׁלִישִׁית. שֶׁנֶּאֱמַר, (איוב ל״ג:כ״ט) ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִצְדַק בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה פְּעָמִים, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶהוּ הִכָּרֵת תִּכָּרֵת. וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא בְּנַפְשֵׁיהּ, דִּילְמָא אָתָא זִימְנָא אָחֳרָא.

תרגום

וּמִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בָּנִים, שֶׁבָּא פַּעַם נוֹסֶפֶת לָעוֹלָם הַזֶּה, אָמַר אֱמֶת. וְעוֹד. אוֹתָם הָרְשָׁעִים הַמְּשׁוֹטְטִים בָּאֲוִיר, עַד שֶׁמְּרַצִּים עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִים פַּעַם שְׁנִיָּה בַּגּוּף, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ, וְאִם יִצְדַּק, שׁוּב אֵינוֹ נִכְנָס פַּעַם אַחֶרֶת. וְאִם לָאו, פַּעַם שְׁלִישִׁית. שֶׁנֶּאֱמַר, (איוב ל״ג:כ״ט) ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט) - וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִצְדַּק בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶהוּ ׳הִכָּרֵת תִּכָּרֵת׳. וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמָּא תָּבוֹא פַּעַם אַחֶרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן דאמר, דמאן דאזיל מהאי עלמא בלא בנין, דאתי זימנא אחריתי לעלמא הדין, אמר קשוט. ועוד. אינון חייביא דשאטין באוירא, עד דמרצו חובייהו, ובתר נכנסין פעם שניה בגוף, כדי לצרף אותו, ואם יצדק, שוב אינו נכנס פעם אחרת. ואם לאו, פעם שלישית. שנאמר, (איוב ל״ג:כ״ט) ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳. ואם חס ושלום לא יצדק באלו השלשה פעמים, שוב אין לו תקנה, וזהו הכרת תכרת. ועל דא בעי בר נש לאזדהרא בנפשיה, דילמא אתא זימנא אחרא.

התרגום: ומי שאומר, שמי שהולך מן העולם הזה בלא בנים, שבא פעם נוספת לעולם הזה, אמר אמת. ועוד. אותם הרשעים המשוטטים באויר, עד שמרצים עונותיהם, ואחר כך נכנסים פעם שניה בגוף, כדי לצרף אותו, ואם יצדק, שוב אינו נכנס פעם אחרת. ואם לאו, פעם שלישית. שנאמר, (איוב ל״ג:כ״ט) ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳ (איוב לג, כט) - ואם חס ושלום לא יצדק באלו השלשה פעמים, שוב אין לו תקנה, וזהו ׳הכרת תכרת׳. ועל כן צריך האדם להזהר בנפשו, שמא תבוא פעם אחרת.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: