ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 73: ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע › פיסקה 1

פתיחת מאמר קו המדה - רז היחוד שבשמע ישראל הסתום מלב החכמים

זוהר חדש · ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע · מאמר 73 · פיסקה 1

לשון הזוהר

מַאֲמָר קַו הַמִּדָּה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַד הָכָא לָא הֲווֹ חַבְרַיָיא יָדְעֵי רָזָא דְּגוֹ יִחוּדָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל קְרָאִין דְּאוֹרַיְיתָא רָזִין סְתִימִין עִילָּאִין אִינוּן, וְהַאי קְרָא מַאן אִיהוּ. פְּתַח וַאֲמַר, (דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ אֶחָד. הַאי קְרָא, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה סִטְרִין דָּרִישְׁנָא בֵּיהּ, רָזָא דְּיִיחוּדָא דְּבֵיהּ סְתִימָא מַעְיָינִין, לִבָּא אָטֵים הוּא מִנֵּיהּ, דְּכַמָּה חַכִּימִין טְרִישִׁין דְּלִבָּא לָעָאן, וְלָא יָדְעֵי, וְלָא אִדְבָּקִין. סְתִים מֵחֵיזוּ עֵינֵיהוֹן, וּמְסוּכְלְתָנוֹ לִבֵּיהוֹן. תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דְּיִיחוּדָא אַתְוָון טְמִירִין, שׁוּרִין וְתֵיבִין גְּלִיפִין בְּקִיּוּמַיְיהוּ.

תרגום

מַאֲמָר קַו הַמִּדָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד כָּאן לֹא הָיוּ הַחֲבֵרִים יוֹדְעִים אֶת הָרָז שֶׁבְּתוֹךְ הַיִּחוּד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל הַפְּסוּקִים שֶׁל הַתּוֹרָה רָזִים סְתוּמִים עֶלְיוֹנִים הֵם, וּפָסוּק זֶה מִיהוּ? פָּתַח וְאָמַר, (דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ (דברים ו, ד) - אֶחָד. פָּסוּק זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכַמָּה צְדָדִים דָּרַשְׁנוּ בּוֹ, רָז הַיִּחוּד שֶׁבּוֹ סָתוּם מֵעֵינַיִם, הַלֵּב אָטוּם הוּא מִמֶּנּוּ, שֶׁכַּמָּה חֲכָמִים חֲרוּצֵי לֵב עוֹסְקִים, וְאֵינָם יוֹדְעִים, וְאֵינָם נִדְבָּקִים. סָתוּם מֵרְאִיַּת עֵינֵיהֶם, וּמֵהֲבָנַת לִבָּם. בּוֹא וּרְאֵה, בְּרָז הַיִּחוּד אוֹתִיּוֹת טְמוּנוֹת, שׁוּרוֹת וְתֵבוֹת חֲקוּקוֹת בְּקִיּוּמָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאמר קו המדה. אמר רבי שמעון, עד הכא לא הוו חברייא ידעי רזא דגו יחודא. אמר רבי אלעזר, כל קראין דאורייתא רזין סתימין עילאין אינון, והאי קרא מאן איהו. פתח ואמר, (דברים ו׳:ד׳) שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ אחד. האי קרא, אף על גב דכמה סטרין דרישנא ביה, רזא דייחודא דביה סתימא מעיינין, לבא אטים הוא מניה, דכמה חכימין טרישין דלבא לעאן, ולא ידעי, ולא אדבקין. סתים מחיזו עיניהון, ומסוכלתנו לביהון. תא חזי, ברזא דייחודא אתוון טמירין, שורין ותיבין גליפין בקיומייהו.

התרגום: מאמר קו המדה. אמר רבי שמעון, עד כאן לא היו החברים יודעים את הרז שבתוך היחוד. אמר רבי אלעזר, כל הפסוקים של התורה רזים סתומים עליונים הם, ופסוק זה מיהו? פתח ואמר, (דברים ו׳:ד׳) שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ (דברים ו, ד) - אחד. פסוק זה, אף על פי שבכמה צדדים דרשנו בו, רז היחוד שבו סתום מעינים, הלב אטום הוא ממנו, שכמה חכמים חרוצי לב עוסקים, ואינם יודעים, ואינם נדבקים. סתום מראית עיניהם, ומהבנת לבם. בוא וראה, ברז היחוד אותיות טמונות, שורות ותבות חקוקות בקיומן.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צא, א (נב.) ה' אלקינו ה' רזא דארביסר כו' עילא ואמצעיתא ותתא כו'. ר"ל בינה שכולל ג"ר נק' עילא. ו"ק אמצעיתא. מלכות תתא. כמש"ו חד לעילא כו'. רזא דמשה אכליל כו' . ר"ל משה דרגא דת"ת בגו חו"ג אברהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו