ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 7: מדרש הנעלם בראשית - העולם שנברא בה"א, כבוד השם המיוחד, וברית אש › פיסקה 20

דין המבול במים לכבות ברית האש - והתורה שנמשלה לאש

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית - העולם שנברא בה"א, כבוד השם המיוחד, וברית אש · מאמר 7 · פיסקה 20

לשון הזוהר

וְהַחָכְמָה אוֹמֶרֶת, לָמָּה הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבּוּל מַיִם לָעוֹלָם, בִּתְחִלַּת דִּינוֹ, וְלֹא דָּבָר אַחֵר. אֶלָּא רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּבְרִית אֵשׁ, וְרָאָה שֶׁאִם יָדִין הָעוֹלָם בְּדִין אַחֵר, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכְלוּ הָרְשָׁעִים לַעֲמוֹד בָּעוֹלָם, מִפְּנֵי אוֹתוֹ בְּרִית אֵשׁ, כַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם. אֶלָּא מֶה עָשָׂה, דָּן אֶת הָעוֹלָם בַּמַּיִם, בְּדָבָר הָרָאוּי לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט״ו:ז׳) ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳. רְצוֹנוֹ לֹאמָר, מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם כְּשֶׁנִּבְרָא. לָכֵן בַּתְּחִלָּה אָמַר ׳אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי׳ בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ז:כ׳) וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, לְאַחַר כֵּן נֶאֱמַר, ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד כָּאן הָיוּ נִמּוֹקִים בַּמַּיִם, מִכָּאן וָאֵילָךְ ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳. וּכְשֶׁחָטְאוּ אַחַר כֵּן, דָּן אוֹתָם בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ט:כ״ד) וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ, וְאֵימָתַי נִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד׳:י״א) ׳וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם׳. ר' יִצְחָק אָמַר, וְהַתּוֹרָה נִהְיְתָה בְּרִית בֵּין הַשֵּׁם וְהָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) ׳הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ׳, וְזֶהוּ בְּרִית אֵשׁ בְּרֵאשִׁית.

תרגום

וְהַחָכְמָה אוֹמֶרֶת, לָמָּה הֵבִיא הקב"ה מַבּוּל מַיִם לָעוֹלָם, בִּתְחִלַּת דִּינוֹ, וְלֹא דָּבָר אַחֵר. אֶלָּא רָאָה הקב"ה שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּבְרִית אֵשׁ, וְרָאָה שֶׁאִם יָדִין הָעוֹלָם בְּדִין אַחֵר, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכְלוּ הָרְשָׁעִים לַעֲמוֹד בָּעוֹלָם, מִפְּנֵי אוֹתוֹ בְּרִית אֵשׁ, כַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם. אֶלָּא מֶה עָשָׂה, דָּן אֶת הָעוֹלָם בַּמַּיִם, בְּדָבָר הָרָאוּי לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הָרְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט״ו:ז׳) ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳ (יחזקאל טו, ז) - רְצוֹנוֹ לֹאמָר, מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם כְּשֶׁנִּבְרָא. לָכֵן בַּתְּחִלָּה אָמַר ׳אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי׳ - בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ״ז:כ׳) וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, לְאַחַר כֵּן נֶאֱמַר, ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳ (יחזקאל טו, ז) - אָמַר הקב"ה עַד כָּאן הָיוּ נִמּוֹקִים בַּמַּיִם, מִכָּאן וָאֵילָךְ ׳מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם׳. וּכְשֶׁחָטְאוּ אַחַר כֵּן, דָּן אוֹתָם בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י״ט:כ״ד) וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ - וְאֵימָתַי נִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם, כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְמַלֵּא כֻּלּוֹ אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד׳:י״א) ׳וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם׳ - ר' יִצְחָק אָמַר, וְהַתּוֹרָה נִהְיְתָה בְּרִית בֵּין הַשֵּׁם וְהָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) ׳הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ׳ (ירמיה כג, כט) - וְזֶהוּ בְּרִית אֵשׁ בְּרֵאשִׁית.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והחכמה אומרת, למה הביא הקדוש ברוך הוא מבול מים לעולם, בתחלת דינו, ולא דבר אחר. אלא ראה הקדוש ברוך הוא שהעולם נברא בברית אש, וראה שאם ידין העולם בדין אחר, אפשר שיוכלו הרשעים לעמוד בעולם, מפני אותו ברית אש, כאשר נברא העולם. אלא מה עשה, דן את העולם במים, בדבר הראוי לכבות את האש, כדי להעביר את הרשעים מן העולם, שנמשלו לאש, שנאמר (יחזקאל ט״ו:ז׳) ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳. רצונו לאמר, מהאש יצאו בתחלת העולם כשנברא. לכן בתחלה אמר ׳אמחה את האדם אשר בראתי׳ במים, שנאמר (ישעיהו נ״ז:כ׳) והרשעים כים נגרש, לאחר כן נאמר, ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳, אמר הקדוש ברוך הוא עד כאן היו נמוקים במים, מכאן ואילך ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳. וכשחטאו אחר כן, דן אותם באש, שנאמר (בראשית י״ט:כ״ד) וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש, ואימתי נתבסם העולם, כשעמדו על הר סיני, ונתמלא כלו אש, שנאמר (דברים ד׳:י״א) ׳וההר בער באש עד לב השמים׳. ר' יצחק אמר, והתורה נהיתה ברית בין השם והעולם, שנמשלה באש, שנאמר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) ׳הלוא כה דברי כאש׳, וזהו ברית אש בראשית.

התרגום: והחכמה אומרת, למה הביא הקב"ה מבול מים לעולם, בתחלת דינו, ולא דבר אחר. אלא ראה הקב"ה שהעולם נברא בברית אש, וראה שאם ידין העולם בדין אחר, אפשר שיוכלו הרשעים לעמוד בעולם, מפני אותו ברית אש, כאשר נברא העולם. אלא מה עשה, דן את העולם במים, בדבר הראוי לכבות את האש, כדי להעביר את הרשעים מן העולם, שנמשלו לאש, שנאמר (יחזקאל ט״ו:ז׳) ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳ (יחזקאל טו, ז) - רצונו לאמר, מהאש יצאו בתחלת העולם כשנברא. לכן בתחלה אמר ׳אמחה את האדם אשר בראתי׳ - במים, שנאמר (ישעיהו נ״ז:כ׳) והרשעים כים נגרש, לאחר כן נאמר, ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳ (יחזקאל טו, ז) - אמר הקב"ה עד כאן היו נמוקים במים, מכאן ואילך ׳מהאש יצאו והאש תאכלם׳. וכשחטאו אחר כן, דן אותם באש, שנאמר (בראשית י״ט:כ״ד) וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש - ואימתי נתבסם העולם, כשעמדו על הר סיני, ונתמלא כלו אש, שנאמר (דברים ד׳:י״א) ׳וההר בער באש עד לב השמים׳ - ר' יצחק אמר, והתורה נהיתה ברית בין השם והעולם, שנמשלה באש, שנאמר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) ׳הלוא כה דברי כאש׳ (ירמיה כג, כט) - וזהו ברית אש בראשית.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) מאן ששת ימים דא אברהם פי' לפי שהחסד יומא דכליל כולהו יומי ושיעור הכתוב כי ששת ימים וכו' ר"ל על ידי חסד עשתה בינה שמים וארץ שהם זו"ן כמ"ש הזוהר במ"א שאימא נתלבשה בחסד והוציאה ה' קצוות והמ' עליה…

אור החמה: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) כד"א כי ששת ימים ירצה פי' הכתוב כי ששת ימים עשה ה ' ממש ששת ימים הוא העשיה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ היא המלכות מתחת והיינו בניינה למטה והם ו' ע"י החסד דהיינו יומא דכליל כולהו יומי וכתיב אמרתי…

הסולם: מן המקבילה בוארא מאמר יח, ה (לא.) וסימניך ויבנהו וגו': והסימן שלך, ויבנהו שבע שנים, זהו העולם העליון, ועל כן לא כתוב ויבנהו בשבע שנים. כי סובב על עולם העליון שנקרא שבע שנים. כמש"א, כי ששת ימים עשה ה ' וגו'. מי הם ששת ימים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: