ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 7: מדרש הנעלם בראשית - העולם שנברא בה"א, כבוד השם המיוחד, וברית אש › פיסקה 16

יהו"ה שמו ממש ואלהים שם משותף - ולכן הקרבן לה' לבדו

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית - העולם שנברא בה"א, כבוד השם המיוחד, וברית אש · מאמר 7 · פיסקה 16

לשון הזוהר

וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חָשַׁשׁ הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא יהו"ה, כִּי זֶהוּ שְׁמוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל שֵׁם אֱלֹהִים, מְשֻׁתָּף הוּא עַל יֶתֶר הַנִּבְרָאִים. הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים אֱלֹהִים. בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ אֱלֹהִים. הַדַּיָּינִים נִקְרְאוּ אֱלֹהִים. וְעַל כֵּן חָשַׁשׁ הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ. תֵּדַע לָךְ, כָּל הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ וְזִבְחוֹ לְשֵׁם זֶה הַנִּקְרָא אֱלֹהִים, חַיָּיב מִיתָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות כ״ב:י״ט) ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי׳ לַה' לְבַדּוֹ. בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא שֵׁם מְשׁוּתָּף, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הוּא זוֹבֵחַ לַמַּלְאָכִים, אוֹ לִבְנֵי אָדָם, אוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל כֵּן אָמְרָה הַתּוֹרָה, ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי׳ לַה' לְבַדּוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם יהו"ה לְבַדּוֹ. וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר בַּקָּרְבָּנוֹת, (ויקרא כ״ב:כ״ט) ׳וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה׳ לַה', וְכֵן בִּשְׁלָמִים, וְכֵן בְּעוֹלָה, וְלֹא נֶאֱמַר לָאֱלֹהִים אֶלָּא לַה' מַמָּשׁ.

תרגום

וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חָשַׁשׁ הקב"ה עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא יהו"ה, כִּי זֶהוּ שְׁמוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל שֵׁם אֱלֹהִים, מְשֻׁתָּף הוּא עַל יֶתֶר הַנִּבְרָאִים. הַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים אֱלֹהִים. בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ אֱלֹהִים. הַדַּיָּינִים נִקְרְאוּ אֱלֹהִים. וְעַל כֵּן חָשַׁשׁ הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ. תֵּדַע לָךְ, כָּל הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ וְזִבְחוֹ לְשֵׁם זֶה הַנִּקְרָא אֱלֹהִים, חַיָּיב מִיתָה. שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות כ״ב:י״ט) ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ׳ (שמות כב, יט). בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא שֵׁם מְשׁוּתָּף, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הוּא זוֹבֵחַ לַמַּלְאָכִים, אוֹ לִבְנֵי אָדָם, אוֹ לְהקב"ה. וְעַל כֵּן אָמְרָה הַתּוֹרָה, ׳זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ׳, כְּלוֹמַר, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם יהו"ה לְבַדּוֹ. וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר בַּקָּרְבָּנוֹת, (ויקרא כ״ב:כ״ט) ׳וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה׳ (ויקרא כב, כט) - לַה', וְכֵן בִּשְׁלָמִים, וְכֵן בְּעוֹלָה, וְלֹא נֶאֱמַר לָאֱלֹהִים אֶלָּא לַה' מַמָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רבי אבהו, בא וראה כמה חשש הקדוש ברוך הוא על כבוד שמו הגדול שהוא יהו"ה, כי זהו שמו ממש. אבל שם אלהים, משתף הוא על יתר הנבראים. המלאכים נקראים אלהים. בני אדם נקראו אלהים. הדיינים נקראו אלהים. ועל כן חשש המקום על כבוד שמו. תדע לך, כל המקריב קרבנו וזבחו לשם זה הנקרא אלהים, חייב מיתה. שנאמר, (שמות כ״ב:י״ט) ׳זבח לאלהים יחרם בלתי׳ לה' לבדו. בשביל שהוא שם משותף, ואין אנו יודעים אם הוא זובח למלאכים, או לבני אדם, או להקדוש ברוך הוא. ועל כן אמרה התורה, ׳זבח לאלהים יחרם בלתי׳ לה' לבדו, כלומר, שצריך שיזכיר שם יהו"ה לבדו. ולפיכך נאמר בקרבנות, (ויקרא כ״ב:כ״ט) ׳וכי תזבחו זבח תודה׳ לה', וכן בשלמים, וכן בעולה, ולא נאמר לאלהים אלא לה' ממש.

התרגום: ואמר רבי אבהו, בא וראה כמה חשש הקב"ה על כבוד שמו הגדול שהוא יהו"ה, כי זהו שמו ממש. אבל שם אלהים, משתף הוא על יתר הנבראים. המלאכים נקראים אלהים. בני אדם נקראו אלהים. הדיינים נקראו אלהים. ועל כן חשש המקום על כבוד שמו. תדע לך, כל המקריב קרבנו וזבחו לשם זה הנקרא אלהים, חייב מיתה. שנאמר, (שמות כ״ב:י״ט) ׳זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו׳ (שמות כב, יט). בשביל שהוא שם משותף, ואין אנו יודעים אם הוא זובח למלאכים, או לבני אדם, או להקב"ה. ועל כן אמרה התורה, ׳זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו׳, כלומר, שצריך שיזכיר שם יהו"ה לבדו. ולפיכך נאמר בקרבנות, (ויקרא כ״ב:כ״ט) ׳וכי תזבחו זבח תודה׳ (ויקרא כב, כט) - לה', וכן בשלמים, וכן בעולה, ולא נאמר לאלהים אלא לה' ממש.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: