ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 62: בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים › פיסקה 9

הקדמת השכינה לבית הכנסת - ׳מדוע באתי ואין איש׳ באברים שלא נתתקנו

זוהר חדש · בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים · מאמר 62 · פיסקה 9

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דִּבְנֵי נְשָׁא אִשְׁתְּלִימוּ שַׁיְיפוֹי, בְּהַהוּא זִימְנָא אִתְתַּקַּן כָּל שַׁיְיפָא כִּדְקָא יָאוֹת. כְּגַוְונָא דָא, כֵּיוָן דִּשְׁכִינְתָּא אַקְדִימַת לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, בָּעְיָין עֲשָׂרָה דְּיִשְׁתַּכְּחוּן תַּמָּן כַּחֲדָא, וְיִשְׁתְּלֵים מַה דְּיִשְׁתְּלֵים, לְבָתַר דְּיִתְתַּקַּן כֹּלָּא. וּבַמֶּה הוּא תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי י״ד:כ״ח) ׳בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ׳, וְעַל דָּא עַמָּא דְאַתְיָא לְבָתַר כֵּן, כָּלְהוֹ תִּיקּוּנָא דְּגוּפָא. וְכַד אָתַת וְאַקְדִּימַת שְׁכִינְתָּא, וּבְנֵי נְשָׁא לָא אַתְיָין כַּחֲדָא כִּדְקָא יָאוֹת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארֵי, (ישעיהו נ׳:ב׳) ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳. מַאי ׳וְאֵין אִישׁ׳. דְּלָא מִתְתַּקְּנֵי שַׁיְיפֵי, וְלָא אִשְׁתְּלֵים, ׳אֵין אִישׁ׳ וַדַּאי, וּבְגִין דָּא ׳וְאֵין אִישׁ׳ דַּיְיקָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁאֵיבָרֵי הָאָדָם נִשְׁלְמוּ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מְתֻקָּן כָּל אֵבֶר כָּרָאוּי. כָּעִנְיָן הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁכִינָה הִקְדִּימָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, צְרִיכִים עֲשָׂרָה שֶׁיִּמָּצְאוּ שָׁם כְּאֶחָד, וְיִשְׁתַּלֵּם מַה שֶּׁיִּשְׁתַּלֵּם, אַחַר שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל. וּבַמֶּה הוּא תִּקּוּן הַכֹּל? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי י״ד:כ״ח) ׳בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ׳ (משלי יד, כח) - וְעַל כֵּן הָעָם הַבָּא אַחַר כָּךְ, כֻּלָּם תִּקּוּן הַגּוּף. וּכְשֶׁבָּאָה וְהִקְדִּימָה הַשְּׁכִינָה, וּבְנֵי הָאָדָם אֵינָם בָּאִים כְּאֶחָד כָּרָאוּי, הַקב"ה קוֹרֵא, (ישעיהו נ׳:ב׳) ׳מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ׳ (ישעיה נ, ב) - מַהוּ ׳וְאֵין אִישׁ׳? שֶׁלֹּא מִתְתַּקְּנִים הָאֵיבָרִים וְלֹא נִשְׁלָם - ׳אֵין אִישׁ׳ וַדַּאי, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וְאֵין אִישׁ׳ דַּיְקָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כיון דבני נשא אשתלימו שייפוי, בההוא זימנא אתתקן כל שייפא כדקא יאות. כגוונא דא, כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא, וישתלים מה דישתלים, לבתר דיתתקן כלא. ובמה הוא תיקונא דכלא, כמה דאת אמר, (משלי י״ד:כ״ח) ׳ברב עם הדרת מלך׳, ועל דא עמא דאתיא לבתר כן, כלהו תיקונא דגופא. וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתיין כחדא כדקא יאות, קודשא בריך הוא קארי, (ישעיהו נ׳:ב׳) ׳מדוע באתי ואין איש׳. מאי ׳ואין איש׳. דלא מתתקני שייפי, ולא אשתלים, ׳אין איש׳ ודאי, ובגין דא ׳ואין איש׳ דייקא.

התרגום: בא ראה, כיון שאיברי האדם נשלמו, באותו הזמן מתקן כל אבר כראוי. כענין הזה, כיון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת, צריכים עשרה שימצאו שם כאחד, וישתלם מה שישתלם, אחר שיתתקן הכל. ובמה הוא תקון הכל? כמו שנאמר, (משלי י״ד:כ״ח) ׳ברב עם הדרת מלך׳ (משלי יד, כח) - ועל כן העם הבא אחר כך, כלם תקון הגוף. וכשבאה והקדימה השכינה, ובני האדם אינם באים כאחד כראוי, הקב"ה קורא, (ישעיהו נ׳:ב׳) ׳מדוע באתי ואין איש׳ (ישעיה נ, ב) - מהו ׳ואין איש׳? שלא מתתקנים האיברים ולא נשלם - ׳אין איש׳ ודאי, ומשום כך ׳ואין איש׳ דיקא.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בנשא מאמר ח, ב (קכו.) הה"ד הוא עשך וכו' כלומר אי הוה אמר קרא עשך לחוד הוה משמע דעביד ליה פסקי פסקי לכך אמר הכתוב ויכוננך דהיינו דאתקין ליה בחדא זמנא כל שייפוי בבת א' נעשה הכל והיינו ויכוננך בשעה שעשך הפכך שלא תהיה…

הסולם: מן המקבילה בנשא מאמר ח, ג (קכו.) ת״ח כיון דב״נ וכו׳ : בוא וראה, כיון שנשלמו כל אבריו של האדם, בזמן ההוא, נתתקן כל אבר ואבר בפני עצמו כראוי. כעין זה, כיון שהשכינה הקדימה לבית הכנסת צריכים שימצאו שם עשרה ביחד, ואז נשלם מה שנשלם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו