פנים ואחור בקדשה ובטמאה - ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳ בצד האחורים
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - שלש סעדות השבת כנגד שלשה ׳היום׳, ושלחנות האכלוסין שלמעלה · מאמר 60 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וְעַל דָּא (שמות ל״ג:כ״ג) ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳. וּכְתִיב (דברים ל״ב:כ׳) ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם וְגו'׳. וְעַל דָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בְּלֵב שָׁלֵם לִפְנֵי ה', מֶה הָיָה. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה'. וְאִם לָאו, בְּסִטְרָא דַּאֲחוֹרַיִים. וְזֶהוּ הָעֲרָיוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ויקרא י״ח:ז׳) ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳. וְיֵשׁ אָחוֹר מִן קְדוּשָּׁה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (הושע י״א:י׳) אַחֲרֵ"י ׳ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג׳. וְאִתְקְרֵי פָּנִים לְגַבֵּי מַטָה, וְאָחוֹר לְגַבֵּי מַעְלָה. וְאִתְקְרֵי חוֹל לְגַבֵּי מַעְלָה, וְקוֹדֶשׁ לְגַבֵּי מַטָה.
תרגום
וְעַל כֵּן (שמות ל״ג:כ״ג) ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳. וְכָתוּב (דברים ל״ב:כ׳) ׳אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם (דברים לב, כ)׳ וְגוֹ׳. - וְעַל כֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בְּלֵב שָׁלֵם לִפְנֵי ה', מָה הָיָה? ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳׳. וְאִם לָאו, בְּצַד הָאֲחוֹרַיִם, וְזֶהוּ הָעֲרָיוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ויקרא י״ח:ז׳) ׳עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה׳. וְיֵשׁ ׳אָחוֹר׳ מִן הַקְּדֻשָּׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (הושע י״א:י׳) ׳אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג׳ (הושע יא, י) - וְנִקְרָא ׳פָּנִים׳ לְגַבֵּי מַטָּה, ׳וְאָחוֹר׳ לְגַבֵּי מַעְלָה, וְנִקְרָא ׳חֹל׳ לְגַבֵּי מַעְלָה, ׳וְקֹדֶשׁ׳ לְגַבֵּי מַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא (שמות ל״ג:כ״ג) ׳וראית את אחורי׳. הדא הוא דכתיב, (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳. וכתיב (דברים ל״ב:כ׳) ׳אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם וגו'׳. ועל דא בשעה שישראל היו בלב שלם לפני ה', מה היה. פנים בפנים דבר ה'. ואם לאו, בסטרא דאחוריים. וזהו העריות. הדא הוא דכתיב, (ויקרא י״ח:ז׳) ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳. ויש אחור מן קדושה. הדא הוא דכתיב, (הושע י״א:י׳) אחר"י ׳ה' ילכו כאריה ישאג׳. ואתקרי פנים לגבי מטה, ואחור לגבי מעלה. ואתקרי חול לגבי מעלה, וקודש לגבי מטה.
התרגום: ועל כן (שמות ל״ג:כ״ג) ׳וראית את אחרי׳. זהו שכתוב, (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳. וכתוב (דברים ל״ב:כ׳) ׳אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם (דברים לב, כ)׳ וגו׳. - ועל כן, בשעה שישראל היו בלב שלם לפני ה', מה היה? ׳פנים בפנים דבר ה׳. ואם לאו, בצד האחורים, וזהו העריות. זהו שכתוב, (ויקרא י״ח:ז׳) ׳ערות אביך וערות אמך לא תגלה׳. ויש ׳אחור׳ מן הקדשה. זהו שכתוב, (הושע י״א:י׳) ׳אחרי ה' ילכו כאריה ישאג׳ (הושע יא, י) - ונקרא ׳פנים׳ לגבי מטה, ׳ואחור׳ לגבי מעלה, ונקרא ׳חל׳ לגבי מעלה, ׳וקדש׳ לגבי מטה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: