ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 6: בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם › פיסקה 19

חקיקת האותיות עד ל"ב נתיבות החכמה ומ"ב - והמשגיח בהם יסתם

זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 19

לשון הזוהר

וְהַיְינוּ דִּתְנַן, אֶלֶף עָלְמִין הֲווֹ עַד דְּלָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא, וְזִיו יְקָרֵיהּ הֲוָה מִתְפַּשֵׁט וּבָרָא עָלְמִין, וְסָתֵיר לוֹן, עַד דְּסָלֵיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ לְמִבְרֵי הַאי עָלְמָא, וְהַהוּא שַׁעֲתָא אִתְפַּשְּׁטוּ תְּרֵין אַתְוָון מִשְּׁמֵיהּ, וְקַיַּים לוֹן, וּתְרֵין אָחֳרָן אִתְגְּלִיפוּ לְעֵילָא וְתַתָּא, חַד גּוֹ חַד. גָּלִיף חַד, וְאִתְחֲזַר תְּלַת. וְגָלִיף חַד אָחֳרָא, וְאִתְחֲזַר תְּרֵין. עַד דְּסָלְקוּ עֲשָׂרָה. אִתְפְּלִיגוּ אִינוּן עֲשָׂרָה, וְאִתְחֲזָרוּ לִתְלָתִין וּתְרֵין. וְאִינוּן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילֵי דְּחָכְמְתָא. אִלֵּין אִתְפַּלִּיגוּ בְּגִילוּפַיְיהוּ לַעֲשָׂרָה, וְאִתְחֲזָרוּ לְמ"ב. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, מָאן דְּיַשְׁגַּח יַשְׁגַּח בְּבִיעֲתוּתָא דְּלִבָּא, יַסְתִּים, וְלֵית דְּפָתְחִין לֵיהּ. וְעַל הַאי כְּתִיב (ישעיהו מ״ב:ח׳-ט׳) אֲנִי י"י ׳הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים׳. וּכְתִיב (שמות כ׳:ד׳) ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳.

תרגום

וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, אֶלֶף עוֹלָמוֹת הָיוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וְזִיו כְּבוֹדוֹ הָיָה מִתְפַּשֵּׁט וּבוֹרֵא עוֹלָמוֹת, וְסוֹתֵר אוֹתָם, עַד שֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ לִפְנֵי לִבְרֹא עוֹלָם זֶה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּשְּׁטוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמוֹ, וְקִיֵּם אוֹתָן, וּשְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת נֶחְקְקוּ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אַחַת בְּתוֹךְ אַחַת. חָקַק אַחַת, וְנַעֲשֵׂית שָׁלֹשׁ. וְחָקַק אַחַת אַחֶרֶת, וְנַעֲשׂוֹת שְׁתַּיִם, עַד שֶׁעָלוּ עֶשֶׂר. נֶחְלְקוּ אוֹתָן הָעֶשֶׂר, וְנַעֲשׂוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וְהֵן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה. אֵלֶּה נֶחְלְקוּ בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶן לַעֲשָׂרָה, וְנַעֲשׂוֹת מ"ב. מִכָּאן וָהָלְאָה, מִי שֶׁמַּשְׁגִּיחַ, מַשְׁגִּיחַ בְּבֶהָלַת הַלֵּב, יִסָּתֵם, וְאֵין מִי שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיהו מ״ב:ח׳-ט׳) ׳אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים׳. וְכָתוּב (שמות כ׳:ד׳) ׳לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה׳ (שמות כ, ד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והיינו דתנן, אלף עלמין הוו עד דלא אתברי עלמא, וזיו יקריה הוה מתפשט וברא עלמין, וסתיר לון, עד דסליק ברעותא קמיה למברי האי עלמא, וההוא שעתא אתפשטו תרין אתוון משמיה, וקיים לון, ותרין אחרן אתגליפו לעילא ותתא, חד גו חד. גליף חד, ואתחזר תלת. וגליף חד אחרא, ואתחזר תרין. עד דסלקו עשרה. אתפליגו אינון עשרה, ואתחזרו לתלתין ותרין. ואינון תלתין ותרין שבילי דחכמתא. אלין אתפליגו בגילופייהו לעשרה, ואתחזרו למ"ב. מכאן ולהלאה, מאן דישגח ישגח בביעתותא דלבא, יסתים, ולית דפתחין ליה. ועל האי כתיב (ישעיהו מ״ב:ח׳-ט׳) אני י"י ׳הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׳. וכתיב (שמות כ׳:ד׳) ׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳.

התרגום: וזהו ששנינו, אלף עולמות היו עד שלא נברא העולם, וזיו כבודו היה מתפשט ובורא עולמות, וסותר אותם, עד שעלה ברצונו לפני לברא עולם זה. ובאותה שעה נתפשטו שתי אותיות משמו, וקים אותן, ושתים אחרות נחקקו למעלה ולמטה, אחת בתוך אחת. חקק אחת, ונעשית שלש. וחקק אחת אחרת, ונעשות שתים, עד שעלו עשר. נחלקו אותן העשר, ונעשות שלשים ושתים, והן שלשים ושתים נתיבות החכמה. אלה נחלקו בחקיקותיהן לעשרה, ונעשות מ"ב. מכאן והלאה, מי שמשגיח, משגיח בבהלת הלב, יסתם, ואין מי שפותחים לו. ועל זה כתוב (ישעיהו מ״ב:ח׳-ט׳) ׳אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׳. וכתוב (שמות כ׳:ד׳) ׳לא תעשה לך פסל וכל תמונה׳ (שמות כ, ד).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: