אות אחת שנפרשה בשלש זויות על התהום ושכך - ׳ורוח אלהים מרחפת׳
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - ים החכמה, שבע הארצות, ובמה נברא העולם · מאמר 6 · פיסקה 18
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי זְרִיקָא, קַלְטִיפִין דִּירוֹקִין, הֲוָה מַסְחַר עַל תְּהוֹמָא, וּתְהוֹמָא הֲוָה סָלֵיק וְנָחֵית, וְאָת אֶחָד הֲוָה פָּשִׁיט בִּתְלַת זִיוְויָיתֵיהּ עַל תְּהוֹמָא, וּתְהוֹמָא שָׁכֵיךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת׳ (בראשית א, ב). אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לָאו מֵהָכָא מַשְׁמַע, אֶלָּא מֵהָכָא, דִּכְתִיב (תהילים ע״ז:י״ז) ׳רָאוּךָ מַיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהוֹמוֹת׳.
תרגום
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי זְרִיקָא, קְלִפִּים יְרֻקִּים הָיוּ סוֹחֲרִים עַל הַתְּהוֹם, וְהַתְּהוֹם הָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאוֹת אַחַת הָיְתָה נִפְרֶשֶׂת בִּשְׁלֹשׁ זָוִיּוֹתֶיהָ עַל הַתְּהוֹם, וְהַתְּהוֹם שָׁכַךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת׳ (בראשית א, ב). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא מִכָּאן מַשְׁמָע, אֶלָּא מִכָּאן, שֶׁכָּתוּב (תהילים ע״ז:י״ז) ׳רָאוּךָ מַיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהוֹמוֹת׳ (תהלים עז, יז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יצחק אמר רבי זריקא, קלטיפין דירוקין, הוה מסחר על תהומא, ותהומא הוה סליק ונחית, ואת אחד הוה פשיט בתלת זיווייתיה על תהומא, ותהומא שכיך. הדא הוא דכתיב, ׳ורוח אלהים מרחפת׳ (בראשית א, ב). אמר רבי אלעזר לאו מהכא משמע, אלא מהכא, דכתיב (תהילים ע״ז:י״ז) ׳ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהומות׳.
התרגום: אמר רבי יצחק אמר רבי זריקא, קלפים ירקים היו סוחרים על התהום, והתהום היה עולה ויורד, ואות אחת היתה נפרשת בשלש זויותיה על התהום, והתהום שכך. זהו שכתוב, ׳ורוח אלהים מרחפת׳ (בראשית א, ב). אמר רבי אלעזר, לא מכאן משמע, אלא מכאן, שכתוב (תהילים ע״ז:י״ז) ׳ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהומות׳ (תהלים עז, יז).