ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 53: תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת › פיסקה 26

׳והנער שמואל משרת׳ מול שקילתו למשה ואהרן - אהרן שזכה לכהנה ולנבואה

זוהר חדש · תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת · מאמר 53 · פיסקה 26

לשון הזוהר

כְתִיב (שמואל א ג׳:א׳) ׳וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת׳, כְּתִיב נַעַר, וּכְתִיב (תהילים צ״ט:ו׳) ׳וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ׳. וְתָנִינָן, שָׁקוּל הָיָה שְׁמוּאֵל כְּנֶגֶד משֶׁה וְאַהֲרֹן. אִי שָׁקוּל אִיהוּ כְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן, אַמַּאי כְּתִיב נַעַר, דְּהָא בְּכַמָּה דַרְגִּין אִינוּן, דְּלָא הֲוָה מָטָא אֲפִילּוּ לְדַרְגָא זְעִירָא דְמשֶׁה, כָּל שֶׁכֵּן לְמֶהֱוֵי שָׁקוּל כְּתַּרְוַויְיהוּ. אֶלָּא הַאי קְרָא הָכֵי הוּא, (שם) ׳משֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו׳, משֶׁה אִיהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא עִילָּאָה עֲל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי. אַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, אִיהוּ כַּהֲנָא עִילָּאָה עֲל כָּל כַּהֲנֵי עָלְמָא, דְּלָא הֲוָה כַּהֲנָא רַבָּא דְּסָלֵיק בְּדַרְגָא עִילָּאָה כְּאַהֲרֹן. זָכָה אַהֲרֹן לִכְהוּנָה וּנְבוּאָה, נָבִיא וְכֹהֵן. מַה דְּלָא זָכָה כַּהֲנַא אָחֳרָא. וְאִי תֵימָא, הָא זְכַרְיָה כֹּהֵן וְנָבִיא הָיָה, הַהִיא נְבוּאָה לְשַׁעֲתֵיהּ הֲוָה, דִּכְתִיב (דברי הימים כד) ׳וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת׳ זְכַרְיָה.

תרגום

כָּתוּב (שמואל א ג׳:א׳) ׳וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת׳, כָּתוּב ׳נַעַר׳, וְכָתוּב (תהילים צ״ט:ו׳) ׳וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ׳. וְשָׁנִינוּ, שָׁקוּל הָיָה שְׁמוּאֵל כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. אִם שָׁקוּל הוּא כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לָמָּה כָּתוּב ׳נַעַר׳, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה דְּרָגוֹת הֵם, שֶׁלֹּא הָיָה מַגִּיעַ אֲפִלּוּ לְדַרְגָּה קְטַנָּה שֶׁל מֹשֶׁה, כָּל שֶׁכֵּן לִהְיוֹת שָׁקוּל כְּמוֹ שְׁנֵיהֶם. אֶלָּא פָּסוּק זֶה כָּךְ הוּא, (שם) ׳מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו׳, מֹשֶׁה הוּא נָבִיא נֶאֱמָן עֶלְיוֹן עַל כָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים. ׳אַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו׳, הוּא כֹּהֵן עֶלְיוֹן עַל כָּל כֹּהֲנֵי הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁעָלָה בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה כְּאַהֲרֹן. זָכָה אַהֲרֹן לִכְהֻנָּה וּנְבוּאָה, נָבִיא וְכֹהֵן. מַה שֶּׁלֹּא זָכָה כֹּהֵן אַחֵר. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי זְכַרְיָה כֹּהֵן וְנָבִיא הָיָה, אוֹתָהּ הַנְּבוּאָה לְשָׁעָתָהּ הָיְתָה, שֶׁכָּתוּב (דברי הימים כד) ׳וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב (שמואל א ג׳:א׳) ׳והנער שמואל משרת׳, כתיב נער, וכתיב (תהילים צ״ט:ו׳) ׳ושמואל בקוראי שמו׳. ותנינן, שקול היה שמואל כנגד משה ואהרן. אי שקול איהו כמשה ואהרן, אמאי כתיב נער, דהא בכמה דרגין אינון, דלא הוה מטא אפילו לדרגא זעירא דמשה, כל שכן למהוי שקול כתרווייהו. אלא האי קרא הכי הוא, (שם) ׳משה ואהרן בכהניו׳, משה איהו נביאה מהימנא עילאה על כל שאר נביאי. אהרן בכהניו, איהו כהנא עילאה על כל כהני עלמא, דלא הוה כהנא רבא דסליק בדרגא עילאה כאהרן. זכה אהרן לכהונה ונבואה, נביא וכהן. מה דלא זכה כהנא אחרא. ואי תימא, הא זכריה כהן ונביא היה, ההיא נבואה לשעתיה הוה, דכתיב (דברי הימים כד) ׳ורוח לבשה את׳ זכריה.

התרגום: כתוב (שמואל א ג׳:א׳) ׳והנער שמואל משרת׳, כתוב ׳נער׳, וכתוב (תהילים צ״ט:ו׳) ׳ושמואל בקראי שמו׳. ושנינו, שקול היה שמואל כנגד משה ואהרן. אם שקול הוא כמשה ואהרן, למה כתוב ׳נער׳, שהרי בכמה דרגות הם, שלא היה מגיע אפלו לדרגה קטנה של משה, כל שכן להיות שקול כמו שניהם. אלא פסוק זה כך הוא, (שם) ׳משה ואהרן בכהניו׳, משה הוא נביא נאמן עליון על כל שאר הנביאים. ׳אהרן בכהניו׳, הוא כהן עליון על כל כהני העולם, שלא היה כהן גדול שעלה בדרגה עליונה כאהרן. זכה אהרן לכהנה ונבואה, נביא וכהן. מה שלא זכה כהן אחר. ואם תאמר, הרי זכריה כהן ונביא היה, אותה הנבואה לשעתה היתה, שכתוב (דברי הימים כד) ׳ורוח לבשה את זכריה׳.

מן המפרשים

קרני אור: מן המקבילה בואתחנן מאמר כז, ג ומשרתו יהושע ומשרתו יהושע כו'. השתא מפרש הסמיכות של פסוק ' ומשרתו יהושע ', ור"ל דפסוק זה נמי מרמז מעלה של משה, דאפי' אדם אחר יניק מיניה ו'אוליף לאסתכלא' כו' ולא דחיל', ולא כשאר נביאים, וכ"ז הוא…

הסולם: מן המקבילה בואתחנן מאמר כז, ג ומשה לאו הכי וכו': ומשה לא היה כן, כי משה באותה מדרגה עליונה ממש היה מסתכל, שהוא ז"א, ולא יצא מרשותו ומדעתו, כי בשעה שהיה מסתכל בזיו יקר העליון, מיד ושב אל המחנה, שדבר עמהם בכל מה שצריכים, ודעתו…

לכל המפרשים על פיסקה זו