ראש השנה בבת אש בלא הלל - והלל גמור בסכות ותורה תמימה בעצרת
זוהר חדש · תרומה בהמשכו - חנוך שנעשה מטטרון וסוד שני הכרובים שעל הכפרת · מאמר 53 · פיסקה 11
לשון הזוהר
מִיּוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹמָא קַדְמָאָה דְּסוּכּוֹת, אִתְהַדַּר כַּפּוּרְתָּא מִצָּפוֹן לְמַעֲרָב, כְּדֵין הַהִיא בַּת אִתְכַּפְיָיא, וְקָיְימָא בֵּיהּ בְּיִצְחָק, וְלָא בְּחֶדְוָה, וְאִיהִי בַּ"ת אֵ"שׁ, וְאִינוּן לָאו בְּאַשְׁלָמוּתָא, וְעַל דָּא לֵית תַּמָּן הַלֵּילָא כְּלַל, דְּהָא עֵשָׂו נָפִיק וּמְקַטְרֵג. בְּסוּכּוֹת, סָלְקָא הַאי בַּת. וְאִישְׁתַּלִּימַת בֵּיהּ בְּיִצְחָק בְּחֶדְוָה, וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, וּכְדֵין הַלֵּל גָּמוּר, עַל דְּאִשְׁתְּכִיךְ רוּגְזָא, וְחַבְרוּתָא אִשְׁתַּכַּח. בְּשָׁבוּעוֹת דְּאִקְּרֵי עֲצֶרֶת, אִתְהַדַּר כַּפּוּרְתָּא בִּסְטַר מִזְרָח וּמַעֲרָב, כְּדֵין שְׁלִימוּ אִשְׁתְּכַח, וַחֲבִיבוּ וּדְבֵיקוּתָא אִיהוּ בְּכָל סִטְרִין, וְחֶדְוָה דְּעִילָּאֵי וְתַתָּאֵי. וּכְדֵין ׳תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ׳ (תהלים יטו, ח).
תרגום
מִיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, חוֹזֶרֶת הַכַּפֹּרֶת מִצָּפוֹן לְמַעֲרָב, אָז אוֹתָהּ ה ׳בַּת׳ נִכְפֶּפֶת, וְעוֹמֶדֶת בְּיִצְחָק, וְלֹא בְּשִׂמְחָה, וְהִיא בַּ"ת אֵ"שׁ, וְהֵם אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל זֶה אֵין שָׁם הַלֵּל כְּלָל, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו יוֹצֵא וּמְקַטְרֵג. בְּסֻכּוֹת, עוֹלָה ׳בַּת׳ זוֹ. וְנִשְׁלֶמֶת בְּיִצְחָק בְּשִׂמְחָה, וּמִתְחַבְּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְאָז הַלֵּל גָּמוּר, עַל שֶׁשָּׁכַךְ הָרֹגֶז, וַחֲבֵרוּת נִמְצֵאת. בְּשָׁבוּעוֹת הַנִּקְרָא ׳עֲצֶרֶת׳, חוֹזֶרֶת הַכַּפֹּרֶת בְּצַד מִזְרָח וּמַעֲרָב, אָז שְׁלֵמוּת נִמְצֵאת, וְחִבָּה וּדְבֵקוּת יֵשׁ בְּכָל הַצְּדָדִים, וְשִׂמְחַת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְאָז ׳תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ׳ (תהלים יט, ח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיומא דראש השנה עד יומא קדמאה דסוכות, אתהדר כפורתא מצפון למערב, כדין ההיא בת אתכפייא, וקיימא ביה ביצחק, ולא בחדוה, ואיהי ב"ת א"ש, ואינון לאו באשלמותא, ועל דא לית תמן הלילא כלל, דהא עשו נפיק ומקטרג. בסוכות, סלקא האי בת. ואישתלימת ביה ביצחק בחדוה, ומתחברן דא בדא, וכדין הלל גמור, על דאשתכיך רוגזא, וחברותא אשתכח. בשבועות דאקרי עצרת, אתהדר כפורתא בסטר מזרח ומערב, כדין שלימו אשתכח, וחביבו ודביקותא איהו בכל סטרין, וחדוה דעילאי ותתאי. וכדין ׳תורת ה' תמימה משיבת נפש׳ (תהלים יטו, ח).
התרגום: מיום ראש השנה עד היום הראשון של סכות, חוזרת הכפרת מצפון למערב, אז אותה ה ׳בת׳ נכפפת, ועומדת ביצחק, ולא בשמחה, והיא ב"ת א"ש, והם אינם בשלמות, ועל זה אין שם הלל כלל, שהרי עשו יוצא ומקטרג. בסכות, עולה ׳בת׳ זו. ונשלמת ביצחק בשמחה, ומתחברות זו בזו, ואז הלל גמור, על ששכך הרגז, וחברות נמצאת. בשבועות הנקרא ׳עצרת׳, חוזרת הכפרת בצד מזרח ומערב, אז שלמות נמצאת, וחבה ודבקות יש בכל הצדדים, ושמחת עליונים ותחתונים. ואז ׳תורת ה' תמימה משיבת נפש׳ (תהלים יט, ח).