שבעה זכאים סמכי העולם - ושבעה בתי דינין שקמו מן השמאל
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - סוד אותיות השם הקדוש, פגימת הסיהרא, והמאריך באחד · מאמר 5 · פיסקה 6
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נְשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבֵיהוֹן, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא בִּרְעוּתָא דְמָארֵיהוֹן. דְּהָא שִׁבְעָה זַכָּאִין דַּהֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְתַּקָּפוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא שְׁלִים, וְאִינוּן שִׁבְעָה סַמְכִין דְּעָלְמָא מַמָּשׁ. בְּיוֹמֵיהוֹן, אִתְגַּבַּר בְּעָלְמָא יָמִינָא עַל שְׂמָאלָא. וְיִשְׂרָאֵל עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וְכֵיוָן דְּאִשְׁתַּלִּימוּ אִינוּן, קָמוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִין מַמָּשׁ, דְּכָלְהוֹ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמָה דְּאִתְעָרוּ חַבְרַיָיא, דְּלָא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד דְּפָלְחוּ שֶׁבַע בָּתֵּי דִינִין עֲבוֹדָה זָרָה, וּדְאָתוֹ מִנְהוֹן. וְאִלֵּין אִינוּן: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. וּבַעֲשָׁא בֶּן אֲחִיָה. וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי. וְיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי. וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ. וּמְנַחֵם בֶּן גַּדִּי. וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ירמיהו ט״ו:ט׳) ׳אוּמְלָלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה׳. דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, דִּילִידַת לוֹן.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִשְׁתַּמֵּר מֵחוֹבוֹתֵיהֶם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בִּרְצוֹן אֲדוֹנֵיהֶם. שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָה זַכָּאִים שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְחַזְּקוּ בהקב"ה בְּלֵב שָׁלֵם, וְהֵם שִׁבְעָה סְמָכִים שֶׁל הָעוֹלָם בְּעַצְמוֹ. בִּימֵיהֶם, הִתְגַּבֵּר בָּעוֹלָם הַיָּמִין עַל הַשְּׂמֹאל. וְיִשְׂרָאֵל עַל עוֹבְדֵי הַכּוֹכָבִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁלְמוּ אֵלֶּה, קָמוּ מִצַּד הַשְּׂמֹאל שִׁבְעָה בָּתֵּי דִינִין בְּעַצְמָם, שֶׁכֻּלָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִירוּ הַחַבְרַיָּא, שֶׁלֹּא חָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁעָבְדוּ שֶׁבַע בָּתֵּי דִינִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁבָּאוּ מֵהֶם. וְאֵלֶּה הֵם: יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. וּבַעֲשָׁא בֶּן אֲחִיָה. וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי. וְיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי. וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ. וּמְנַחֵם בֶּן גַּדִּי. וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (ירמיהו ט״ו:ט׳) ׳אוּמְלָלָה יוֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה׳. זוֹ אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיָּלְדָה אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא מחוביהון, ולאשתדלא ברעותא דמאריהון. דהא שבעה זכאין דהוו בישראל, דאתתקפו ביה בקודשא בריך הוא בלבא שלים, ואינון שבעה סמכין דעלמא ממש. ביומיהון, אתגבר בעלמא ימינא על שמאלא. וישראל על עובדי כוכבים. וכיון דאשתלימו אינון, קמו מסטרא דשמאלא שבעה בתי דינין ממש, דכלהו עובדי עבודה זרה, כמה דאתערו חברייא, דלא חרבה ארץ ישראל, עד דפלחו שבע בתי דינין עבודה זרה, ודאתו מנהון. ואלין אינון: ירבעם בן נבט. ובעשא בן אחיה. ואחאב בן עמרי. ויהוא בן נמשי. ופקח בן רמליהו. ומנחם בן גדי. והושע בן אלה. הדא הוא דכתיב, (ירמיהו ט״ו:ט׳) ׳אומללה יולדת השבעה׳. דא ארעא קדישא, דילידת לון.
התרגום: בא וראה, כמה יש להם לבני אדם להשתמר מחובותיהם, ולהשתדל ברצון אדוניהם. שהרי שבעה זכאים שהיו בישראל, שהתחזקו בהקב"ה בלב שלם, והם שבעה סמכים של העולם בעצמו. בימיהם, התגבר בעולם הימין על השמאל. וישראל על עובדי הכוכבים. וכיון שנשלמו אלה, קמו מצד השמאל שבעה בתי דינין בעצמם, שכלם עובדי עבודה זרה, כמו שהעירו החבריא, שלא חרבה ארץ ישראל, עד שעבדו שבע בתי דינין עבודה זרה, ושבאו מהם. ואלה הם: ירבעם בן נבט. ובעשא בן אחיה. ואחאב בן עמרי. ויהוא בן נמשי. ופקח בן רמליהו. ומנחם בן גדי. והושע בן אלה. זהו שכתוב, (ירמיהו ט״ו:ט׳) ׳אומללה יולדת השבעה׳. זו ארץ הקדש, שילדה אותם.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בוישב מאמר כג, א (קצא.) עבד כל בריין דעלמא כל חד וחד בדיוקניה. יש לדיוקן הבהמות התלות במציאות הרוחניות לפי היות הבריות תלויות בסבות העליונות כך יתחלפו לטהורות וטמאות בסימנין ידועי' רמזה לנו התורה וכן הטהורות בעצמן…
הסולם: מן המקבילה בוישב מאמר כג, א (קצא.) ויהי אחר הדברים וגו': ר' יהודה פתח הישאג אריה ביער וטרף אין לו וגו'. הישאג אריה ביער, בוא וראה, כמה יש לבני אדם להשגיח בעבודת הקב"ה, כי כל מי שמשתדל בתורה ובעבודת הקב"ה, פחדו ואימתו מוטל על כל.
נפש דוד: מן המקבילה בוישב מאמר כג, א (קצא.) הישאג אריה: הוא בהפטרה דפרשת וישב ואיפשר מכוין לדרוש וטרף אין לו, ובלתי אם לכד, כשנלכד האדם ברשת היצה"ר ואז נטרף ממנו דיוקנא קדישא, ואתחלף ואתערב לו (וידרש טרף מלשון ערבוב כמו טורף יין ושמן)…