ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 49: יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות › פיסקה 22

׳וכל אחריהם ביתה׳ - הגבה שבצד הפנימי ומדרגת יעקב איש תם

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - החשמל התחתון והאופנים ומטטרו"ן הנושא את המחנות · מאמר 49 · פיסקה 22

לשון הזוהר

וְגַבֵּיהֶם, וְלָא כְתִיב מַהוּ, כְּמָא דִכְתִיב לְבָתַר, ׳וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם׳. אֶלָּא גּוּפָא דְסִטְרָא דְּמִסְתַּכְּלָא לְגוֹ, לְגַבֵּי נְקוּדָה סְתִימָא. מֵהַהִיא סִטְרָא אִית לוֹן גּוֹבַהּ. וְכָלְהוֹ מִסְתַּכְּלִין לְגוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א ז׳:כ״ה) ׳וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה׳. אַבְרָהָם אִתְקְרֵיב לְגַבֵּי רָזָא דְקָיְימָא, עַד דְּסָלֵיק בְּרָזָא עִילָּאָה לְעֵילָא. וְעִם כָּל דָּא לָא זָכָה כְּיַעֲקֹב, דְּיַעֲקֹב אִיקְּרֵי אִישׁ תָּם. מַהוּ אִישׁ תָּם, רָזָא דָא כְּמָא דְּאִתְּמָר, אִישׁ הָאֱלֹהִים, מָארֵיהּ דְּבֵיתָא. משֶׁה אִקְּרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים, יַעֲקֹב אִקְּרֵי אִישׁ תָּם, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא. אוּף הָכֵי וְגַבּוֹתָם, הַהוּא דְּקָיְימָא לְגוֹ. כָּלְהוֹ מָלְיָין עַיְינִין לְאִסְתַּכָּלָא לְבַר. וְאַף עַל גַּב דְּלָא מִסְתַּכְּלָא לְגוֹ, גּוֹבַהּ ׳לָהֶם, וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם׳.

תרגום

׳וְגַבֵּיהֶם׳, וְלֹא כָּתוּב מַהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּךְ, ׳וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם׳. אֶלָּא הַגּוּף שֶׁל הַצַּד הַמִּסְתַּכֵּל פְּנִימָה, כְּלַפֵּי הַנְּקֻדָּה הַסְּתוּמָה. מֵאוֹתוֹ הַצַּד יֵשׁ לָהֶם גֹּבַהּ. וְכֻלָּן מִסְתַּכְּלוֹת פְּנִימָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (מלכים א ז׳:כ״ה) ׳וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה׳. אַבְרָהָם הִתְקָרֵב אֶל הַסּוֹד הָעוֹמֵד, עַד שֶׁעָלָה בְּסוֹד עֶלְיוֹן לְמַעְלָה. וְעִם כָּל זֶה לֹא זָכָה כְּיַעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב נִקְרָא ׳אִישׁ תָּם׳. מַהוּ ׳אִישׁ תָּם׳, סוֹד זֶה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳, בַּעַל הַבַּיִת. מֹשֶׁה נִקְרָא ׳אִישׁ הָאֱלֹהִים׳, יַעֲקֹב נִקְרָא ׳אִישׁ תָּם׳, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד. כָּךְ גַּם ׳וְגַבֹּתָם׳, אוֹתוֹ הָעוֹמֵד פְּנִימָה. כֻּלָּן ׳מְלֵאוֹת עֵינַיִם׳ לְהִסְתַּכֵּל הַחוּצָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלוֹת פְּנִימָה, גֹּבַהּ ׳לָהֶם, וְגַבּוֹתָם מְלֵאוֹת עֵינַיִם׳ (יחזקאל א, יח).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וגביהם, ולא כתיב מהו, כמא דכתיב לבתר, ׳וגבתם מלאת עינים׳. אלא גופא דסטרא דמסתכלא לגו, לגבי נקודה סתימא. מההיא סטרא אית לון גובה. וכלהו מסתכלין לגו, כמה דאת אמר (מלכים א ז׳:כ״ה) ׳וכל אחריהם ביתה׳. אברהם אתקריב לגבי רזא דקיימא, עד דסליק ברזא עילאה לעילא. ועם כל דא לא זכה כיעקב, דיעקב איקרי איש תם. מהו איש תם, רזא דא כמא דאתמר, איש האלהים, מאריה דביתא. משה אקרי איש האלהים, יעקב אקרי איש תם, וכלא רזא חדא. אוף הכי וגבותם, ההוא דקיימא לגו. כלהו מליין עיינין לאסתכלא לבר. ואף על גב דלא מסתכלא לגו, גובה ׳להם, וגבותם מלאות עינים׳.

התרגום: ׳וגביהם׳, ולא כתוב מהו, כמו שכתוב אחר כך, ׳וגבתם מלאת עינים׳. אלא הגוף של הצד המסתכל פנימה, כלפי הנקדה הסתומה. מאותו הצד יש להם גבה. וכלן מסתכלות פנימה, כמו שאתה אומר (מלכים א ז׳:כ״ה) ׳וכל אחריהם ביתה׳. אברהם התקרב אל הסוד העומד, עד שעלה בסוד עליון למעלה. ועם כל זה לא זכה כיעקב, שיעקב נקרא ׳איש תם׳. מהו ׳איש תם׳, סוד זה כמו שנאמר, ׳איש האלהים׳, בעל הבית. משה נקרא ׳איש האלהים׳, יעקב נקרא ׳איש תם׳, והכל סוד אחד. כך גם ׳וגבתם׳, אותו העומד פנימה. כלן ׳מלאות עינים׳ להסתכל החוצה. ואף על גב שאין מסתכלות פנימה, גבה ׳להם, וגבותם מלאות עינים׳ (יחזקאל א, יח).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים