ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 44: יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם › פיסקה 14

עינים עקמות בלא אות כלל - שמירת יו"ד וזי"ן מפוגם שמוש הקדשה

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 14

לשון הזוהר

עַיְינִין עֲקִימִין, דְּלָא מִסְתַּכְּלִין בְּאוֹרַח קְשׁוֹט, דָּא הוּא בְּלָא אָת כְּלַל, פָּרְחִין מִנֵּיהּ כָּל אַתְוָון, בְּגִין דְּאִיהוּ מָארֵי דְּעֵינָא בִישָׁא, חֵיזוּ דִּילֵיהּ בְּהִיפּוּכָא, הַהוּא רַע עַיִן שַׁלִּיט עֲלֵיהּ. וְאִי כָּשְׁרִין עוֹבָדוֹי דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, לָא שַׁלִיט אֶלָּא עַל עֵינוֹי. וְאִיצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִסְטַמְּרָא מֵעֵינוֹי. בְּגִין דְּסִטְרָא אָחֳרָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ. אִינוּן עַיְינִין חָמָאן כָּל בִּישׁ, וְאִתְעֲבִידִין סַרְסוּרִין לְגַבֵּיהּ, וְשַׁיְיפֵי גוּפָא נִצְחָן, אֲבָל שָׁלְטִין עֵינוֹי מִסְתַּכְּלִין. מַאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ, לִכְתּוֹב בִּידֵיהּ יָמִינָא יו"ד, וּבִידֵיהּ שְׂמָאלָא זַי"ן, וְיִפְתַּח קַמֵּיהּ וְלֵימָא, יו"ד בַּאֲפָכָא בְּאַתְוֵוי, וְאִשְׁתְּזֵיב מִנַּיְיהוּ. דָּא אִיהוּ דְּפָגִים לְשִׁימּוּשָׁא דִּקְדוּשָּׁה, בְּגִין כָּךְ לָא שַׁרְיָין בֵּיהּ אַתְוָון, וְהָא אִסְתַּלְּקוּ מִנֵּיהּ. דְּהָא אִיהוּ בְּרָזָא דְּהַהוּא קַו יָרוֹק דְּנָפֵיק מִתּוֹהוּ בִּמְדִידוּ דְּבוּצִינָא. וְאִית לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ שִׁרְטוּטִין דִּידָא, בְּיָמִינָא וּבִשְׂמָאלָא, וּבְרָזָא דְּאִינוּן שִׁרְטוּטִין דְּיָדִין תִּשְׁכַּח דָּא.

תרגום

עֵינַיִם עֲקֻמּוֹת, שֶׁאֵינָן מִסְתַּכְּלוֹת בְּאֹרַח אֱמֶת, זֶה הוּא בְּלֹא אוֹת כְּלָל, פּוֹרְחוֹת מִמֶּנּוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַּעַל עַיִן רָעָה, מַרְאֵהוּ הָפוּךְ, אוֹתָהּ עֵין הָרַע שׁוֹלֶטֶת עָלָיו. וְאִם כְּשֵׁרִים מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם, אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת אֶלָּא עַל עֵינָיו. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵעֵינָיו. מִשּׁוּם שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶן. אוֹתָן הָעֵינַיִם רוֹאוֹת כָּל רַע, וְנַעֲשׂוֹת סַרְסוּרִים אֶצְלוֹ, וְאֵיבָרֵי הַגּוּף נִצְחָנִים, אֲבָל שׁוֹלְטוֹת עֵינָיו הַמִּסְתַּכְּלוֹת. מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, יִכְתֹּב בְּיָדוֹ הַיְמָנִית יו"ד, וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית זַי"ן, וְיִפְתַּח לְפָנָיו וְיֹאמַר, יו"ד בַּהֲפוּכָה בְּאוֹתִיּוֹתָיו, וְיִנָּצֵל מֵהֶם. זֶה הוּא הַפּוֹגֵם אֶת שִׁמּוּשׁ הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין שׁוֹרוֹת בּוֹ אוֹתִיּוֹת, וַהֲרֵי נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ. שֶׁהֲרֵי הוּא בְּסוֹד אוֹתוֹ קַו יָרֹק הַיּוֹצֵא מִתֹּהוּ בְּמִדַּת הַבּוּצִינָא. וְיֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַקַּוִּים שֶׁל הַיָּד, בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל, וּבְסוֹד אוֹתָם הַקַּוִּים שֶׁל הַיָּדַיִם תִּמְצָא זֹאת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עיינין עקימין, דלא מסתכלין באורח קשוט, דא הוא בלא את כלל, פרחין מניה כל אתוון, בגין דאיהו מארי דעינא בישא, חיזו דיליה בהיפוכא, ההוא רע עין שליט עליה. ואי כשרין עובדוי דההוא בר נש, לא שליט אלא על עינוי. ואיצטריך בר נש לאסטמרא מעינוי. בגין דסטרא אחרא שלטא עלייהו. אינון עיינין חמאן כל ביש, ואתעבידין סרסורין לגביה, ושייפי גופא נצחן, אבל שלטין עינוי מסתכלין. מאן דבעי לאסתמרא מניה, לכתוב בידיה ימינא יו"ד, ובידיה שמאלא זי"ן, ויפתח קמיה ולימא, יו"ד באפכא באתווי, ואשתזיב מנייהו. דא איהו דפגים לשימושא דקדושה, בגין כך לא שריין ביה אתוון, והא אסתלקו מניה. דהא איהו ברזא דההוא קו ירוק דנפיק מתוהו במדידו דבוצינא. ואית לאסתכלא גו שרטוטין דידא, בימינא ובשמאלא, וברזא דאינון שרטוטין דידין תשכח דא.

התרגום: עינים עקמות, שאינן מסתכלות בארח אמת, זה הוא בלא אות כלל, פורחות ממנו כל האותיות, משום שהוא בעל עין רעה, מראהו הפוך, אותה עין הרע שולטת עליו. ואם כשרים מעשיו של אותו האדם, אינה שולטת אלא על עיניו. וצריך האדם להשמר מעיניו. משום שהסטרא אחרא שולטת עליהן. אותן העינים רואות כל רע, ונעשות סרסורים אצלו, ואיברי הגוף נצחנים, אבל שולטות עיניו המסתכלות. מי שרוצה להשמר ממנו, יכתב בידו הימנית יו"ד, ובידו השמאלית זי"ן, ויפתח לפניו ויאמר, יו"ד בהפוכה באותיותיו, וינצל מהם. זה הוא הפוגם את שמוש הקדשה, ומשום כך אין שורות בו אותיות, והרי נסתלקו ממנו. שהרי הוא בסוד אותו קו ירק היוצא מתהו במדת הבוצינא. ויש להסתכל בתוך הקוים של היד, בימין ובשמאל, ובסוד אותם הקוים של הידים תמצא זאת.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים