ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 44: יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם › פיסקה 12

לשון ׳עון׳ שבאשת איש - ׳מים גנובים ימתקו׳ למי שלא קבל ענשו

זוהר חדש · יתרו בהמשכו - סתרי העינים בחכמת הפרצוף ורשימת החטאים בגוף האדם · מאמר 44 · פיסקה 12

לשון הזוהר

וְכִי תֵימָא, הֵיכֵי מַשְׁמַע דִּבְהַאי עֲוֹן אֵשֶׁת אִישׁ מִשְׁתָּעֵי קְרָא. דִּכְתִיב הָכָא ׳אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה׳, וּכְתִיב הָתָם בְּאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּינְתָה, (במדבר ה׳:ל״א) ׳וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן׳. וּכְתִיב גַּבֵּי אַבְנֵר וְאִישׁ בּשֶׁת, (שמואל ב ג׳:ח׳) ׳וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם׳ הַזֶּה. אִי נָמֵי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) ׳וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכוֹל׳ וְשָׁתוֹ, וּכְתִיב (משלי ל׳:כ׳) הָתָם ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ׳, וּכְתִיב (בראשית ל״ט:ו׳) ׳כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל׳. וּכְתִיב (משלי ט׳:ט״ז-י״ז) ׳מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ׳. ׳מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם׳. ׳וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ׳. זֶהוּ כַּד לָא קַבֵּיל עָנְשֵׁיהּ בְּהַאי עָלְמָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הֵיאָךְ מַשְׁמָע שֶׁבַּעֲוֹן זֶה שֶׁל אֵשֶׁת אִישׁ מְדַבֵּר הַכָּתוּב. שֶׁכָּתוּב כָּאן ׳אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה׳ - וְכָתוּב שָׁם בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזִּנְּתָה, (במדבר ה׳:ל״א) ׳וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן׳. וְכָתוּב אֵצֶל אַבְנֵר וְאִישׁ בֹּשֶׁת, (שמואל ב ג׳:ח׳) ׳וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם׳ - הַזֶּה. וְאִי נָמֵי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) ׳וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכוֹל׳ - וְשָׁתֹה, וְכָתוּב (משלי ל׳:כ׳) שָׁם ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ׳, וְכָתוּב (בראשית ל״ט:ו׳) ׳כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל׳ (בראשית לט, ו). וְכָתוּב (משלי ט׳:ט״ז-י״ז) ׳מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ׳ (משלי ט, טז). ׳מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם׳ (משלי ט, יז). ׳וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ׳ (משלי ט, יח) - זֶהוּ כְּשֶׁלֹּא קִבֵּל עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכי תימא, היכי משמע דבהאי עון אשת איש משתעי קרא. דכתיב הכא ׳אם יכפר העון הזה׳, וכתיב התם באיסור אשת איש שזינתה, (במדבר ה׳:ל״א) ׳ונקה האיש מעון׳. וכתיב גבי אבנר ואיש בשת, (שמואל ב ג׳:ח׳) ׳ותפקד עלי עון האשה היום׳ הזה. אי נמי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) ׳והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכול׳ ושתו, וכתיב (משלי ל׳:כ׳) התם ׳אכלה ומחתה פיה׳, וכתיב (בראשית ל״ט:ו׳) ׳כי אם הלחם אשר הוא אוכל׳. וכתיב (משלי ט׳:ט״ז-י״ז) ׳מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׳. ׳מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׳. ׳ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׳. זהו כד לא קביל ענשיה בהאי עלמא.

התרגום: ואם תאמר, היאך משמע שבעון זה של אשת איש מדבר הכתוב. שכתוב כאן ׳אם יכפר העון הזה׳ - וכתוב שם באסור אשת איש שזנתה, (במדבר ה׳:ל״א) ׳ונקה האיש מעון׳. וכתוב אצל אבנר ואיש בשת, (שמואל ב ג׳:ח׳) ׳ותפקד עלי עון האשה היום׳ - הזה. ואי נמי, (ישעיהו כ״ב:י״ג) ׳והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכול׳ - ושתה, וכתוב (משלי ל׳:כ׳) שם ׳אכלה ומחתה פיה׳, וכתוב (בראשית ל״ט:ו׳) ׳כי אם הלחם אשר הוא אוכל׳ (בראשית לט, ו). וכתוב (משלי ט׳:ט״ז-י״ז) ׳מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׳ (משלי ט, טז). ׳מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׳ (משלי ט, יז). ׳ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׳ (משלי ט, יח) - זהו כשלא קבל ענשו בעולם הזה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים