ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 34: מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו › פיסקה 8

נטילת שמו מקרבו בבטול התורה - ׳תלפיות׳ שכל הפיות תלו ונלאו

זוהר חדש · מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו · מאמר 34 · פיסקה 8

לשון הזוהר

וּכְשֶׁאֵין הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל שְׁמוֹ מִקִּרְבּוֹ, וַאֲזַי הָעוֹלָם חָסֵר, וְהוּא אֵינוֹ בְּמַעֲלוֹת הַיְכוֹלֶת. מְנָא לָן, דִּכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ד׳) כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. אִם מַרְבִּים וּמְגַדְּלִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה כְּהַאי מִגְדָּל, מִיָּד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. זֶהוּ שֶׁהוּא צַוָּארוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנוּי בְּבִנְיָן קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת תָּלוּ וְנִלְאוּ לָדַעַת הַשְׁגָּחָתוֹ, וְזֶהוּ תַּלְפִּיּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מ״ז:י״ג) וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְאָז ׳אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו׳, וְכֹל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, אוֹתָן הַנִּקְרָאִים אֶלֶף אַלְפִין, וְכָל הַנִּשְׁאָר תְּלוּיִם עָלָיו, וְכָל הַשַּׁלִּיטִין, וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מְלֵאִים מִטוּבוֹ שֶׁל מָקוֹם.

תרגום

וּכְשֶׁאֵין הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, הקב"ה נוֹטֵל שְׁמוֹ מִקִּרְבּוֹ, וְאָז הָעוֹלָם חָסֵר, וְהוּא אֵינוֹ בְּמַעֲלוֹת הַיְכֹלֶת. וּמִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ד׳:ד׳) ׳כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת׳. אִם מַרְבִּים וּמְגַדְּלִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה כְּמִגְדָּל זֶה, מִיָּד ׳צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת׳. זֶהוּ שֶׁהוּא צַוָּארוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנוּי בְּבִנְיָן קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת תָּלוּ וְנִלְאוּ לָדַעַת הַשְׁגָּחָתוֹ, וְזֶהוּ תַּלְפִּיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ז:י״ג) ׳וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרָיִם׳. וְאָז ׳אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו׳ (שיר השירים ד, ד) - וְכֹל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים, אוֹתָם הַנִּקְרָאִים אֶלֶף אַלְפִין, וְכָל הַנִּשְׁאָר תְּלוּיִם עָלָיו, וְכָל הַשַּׁלִּיטִים, וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מְלֵאִים מִטּוּבוֹ שֶׁל מָקוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכשאין הצדיקים עוסקין בתורה, הקדוש ברוך הוא נוטל שמו מקרבו, ואזי העולם חסר, והוא אינו במעלות היכולת. מנא לן, דכתיב, (שיר השירים ד׳:ד׳) כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות. אם מרבים ומגדלים הצדיקים תורה כהאי מגדל, מיד צוארך בנוי לתלפיות. זהו שהוא צוארו של עולם, בנוי בבנין קדוש, שכל הפיות תלו ונלאו לדעת השגחתו, וזהו תלפיות, כמא דאת אמר (בראשית מ״ז:י״ג) ותלה ארץ מצרים. ואז ׳אלף המגן תלוי עליו׳, וכל שלטי הגבורים, אותן הנקראים אלף אלפין, וכל הנשאר תלוים עליו, וכל השליטין, וכל העולמות, מלאים מטובו של מקום.

התרגום: וכשאין הצדיקים עוסקים בתורה, הקב"ה נוטל שמו מקרבו, ואז העולם חסר, והוא אינו במעלות היכלת. ומנין לנו? שכתוב, (שיר השירים ד׳:ד׳) ׳כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות׳. אם מרבים ומגדלים הצדיקים תורה כמגדל זה, מיד ׳צוארך בנוי לתלפיות׳. זהו שהוא צוארו של עולם, בנוי בבנין קדוש, שכל הפיות תלו ונלאו לדעת השגחתו, וזהו תלפיות, כמו שנאמר (בראשית מ״ז:י״ג) ׳ותלה ארץ מצרים׳. ואז ׳אלף המגן תלוי עליו׳ (שיר השירים ד, ד) - וכל שלטי הגבורים, אותם הנקראים אלף אלפין, וכל הנשאר תלוים עליו, וכל השליטים, וכל העולמות, מלאים מטובו של מקום.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בויגש מאמר ט, ב (רט:) פתח ואמר כמגדל דוד צוארך וכו' מאן מגדל דוד. יבאר ע"ד הפשט כי המגדל הזה הוא ציו"ן שבנה דוד בתוך ירושלם כי בית המקדש לא בנאו דוד. אבל כמגדל דוד ירושלם לעילא אמר שהרמז במגדל הזה של דוד היא ירושלם…

מקדש מלך: מן המקבילה בויגש מאמר ט, ב (רט:) כמגדל דוד דא ירושלים לעילא כתב הרמ"ז וז"ל ידוע שירושלים היא מלכות רחל והנה כלי האמצעי שלה היא אדנ"י והפנימי הוא א"ד מלא והנה ס"ה עם י"ב אותיות המילוי הוא מגדל הרי שרומז לב' כלים שלה ועוד מ"מ…

רמ"א: מן המקבילה בויגש מאמר ט, ב (רט:) כמגדל כמגדל כו'. עיין לעיל דף כ"ט (ע"א) [ע"ב] וע"ג (לז:) מהו מגדל זו:

לכל המפרשים על פיסקה זו