ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 34: מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו › פיסקה 3

עלית נשמת העוסק בתורה בשנתו - ׳דובב שפתי ישנים׳ ביום

זוהר חדש · מדרש הנעלם ויצא בהמשכו - ׳סלם מצב ארצה׳ העולה בעסק התורה ומקדש שבראשו · מאמר 34 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וְתָאנָא, אֲמַר רַבִּי יְהוּדָה, רָזָא אוֹרַיְיתָא לְחַכִּימִין אִתְיְהִיבוּ, לְאִינוּן דְּאִתְעֲסִיקוּ בְּאוֹרַיְיתָא תָּדִיר. וְתָנֵי רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מַאן דְּהוּא עָסִיק בְּאוֹרַיְיתָא כָּל צָרְכּוֹ, סָלְקִין לֵיהּ לְנִשְׁמָתֵיהּ לְעֵילָא, כַּד אִיהוּ נָאִים בְּשִׁינְתֵיהּ, וְאוֹלְפִין לֵיהּ מֵעוֹמְקֵי תּוֹרָה. וּמִינָהּ דּוֹבְבָן וּמְרַחֲשָׁן שִׂפְוָותֵיהּ בִּימָמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳ (שם ז).

תרגום

וְשָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לַחֲכָמִים נִתְּנוּ, לְאוֹתָם הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד. וְשָׁנָה רַבִּי יְהוּדָה, כָּל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל צָרְכּוֹ, מַעֲלִים אֶת נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן בִּשְׁנָתוֹ, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ מֵעֻמְקֵי הַתּוֹרָה. וּמִמֶּנָּה דּוֹבְבוֹת וְנָעוֹת שְׂפָתָיו בַּיּוֹם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳ (שם ז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותאנא, אמר רבי יהודה, רזא אורייתא לחכימין אתיהיבו, לאינון דאתעסיקו באורייתא תדיר. ותני רבי יהודה, כל מאן דהוא עסיק באורייתא כל צרכו, סלקין ליה לנשמתיה לעילא, כד איהו נאים בשינתיה, ואולפין ליה מעומקי תורה. ומינה דובבן ומרחשן שפוותיה ביממא, הדא הוא דכתיב, ׳דובב שפתי ישנים׳ (שם ז).

התרגום: ושנינו, אמר רבי יהודה, סודות התורה לחכמים נתנו, לאותם העוסקים בתורה תמיד. ושנה רבי יהודה, כל מי שעוסק בתורה כל צרכו, מעלים את נשמתו למעלה כשהוא ישן בשנתו, ומלמדים אותו מעמקי התורה. וממנה דובבות ונעות שפתיו ביום, זהו שכתוב, ׳דובב שפתי ישנים׳ (שם ז).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים