ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 33: ויצא - מקל יעקב בשבע הדרגות ואבן המקום שממנה נשתל העולם › פיסקה 24

׳אבן ישראל׳ על שמו - ובכיתו על טמאת העמים העתידה לשרות עליה

זוהר חדש · ויצא - מקל יעקב בשבע הדרגות ואבן המקום שממנה נשתל העולם · מאמר 33 · פיסקה 24

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, עַל הַאי אִתְקְרֵי ׳אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (שם מט, כד). כְּלוֹמַר, נִקְרְאָה כָּךְ עַל שְׁמוֹ, עַל שֶׁנָּתַן לִבּוֹ וְעֵינָיו עָלֶיהָ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אוֹתָהּ בֵּית עוֹלָמִים, וְשָׁם הָיְתָה שְׁכִינָתוֹ. וְעַל דָּא בָּכִינָא, דַּחֲזֵינָא דְּעַל הַאי אַבְנָא, זְמִינִין לְשַׁוָּאָה סוֹאֲבַת עַמְמַיָא, וּפִגְרֵי מֵיתַיָיא. מַאן לָא יִבְכֵּי, וַוי לְעָלְמָא, וַוי לְהַהוּא זִימְנָא, וַוי לְהַהוּא דָרָא. בְּכָה כַּד בְּקַדְמִיתָא, אִתְנַח וְאִשְׁתִּיק. לְבָתַר חָזַר וַאֲמַר, וַוי לְאִינוּן דִּיהוֹן זְמִינִין בְּעָלְמָא, כַּד יִתְעַר מַלְכָּא עִילָּאָה דְעָלְמָא.

תרגום

אָמַר לוֹ, עַל זֶה נִקְרֵאת ׳אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (שם מט), כְּלוֹמַר, נִקְרְאָה כָּךְ עַל שְׁמוֹ, עַל שֶׁנָּתַן לִבּוֹ וְעֵינָיו עָלֶיהָ. וְהקב"ה עָשָׂה אוֹתָהּ בֵּית עוֹלָמִים, וְשָׁם הָיְתָה שְׁכִינָתוֹ. וְעַל זֶה בָּכִיתִי, שֶׁרָאִיתִי שֶׁעַל אוֹתָהּ הָאֶבֶן, עֲתִידִים לָשִׂים טֻמְאַת הָעַמִּים וּפִגְרֵי מֵתִים. מִי לֹא יִבְכֶּה? אוֹי לָעוֹלָם, אוֹי לְאוֹתוֹ זְמַן, אוֹי לְאוֹתוֹ דּוֹר. בָּכָה כְּבַתְּחִלָּה, נֶאֱנַח וְשָׁתַק. אַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר, אוֹי לְאוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִים בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, על האי אתקרי ׳אבן ישראל׳ (שם מט, כד). כלומר, נקראה כך על שמו, על שנתן לבו ועיניו עליה. והקדוש ברוך הוא עשה אותה בית עולמים, ושם היתה שכינתו. ועל דא בכינא, דחזינא דעל האי אבנא, זמינין לשואה סואבת עממיא, ופגרי מיתייא. מאן לא יבכי, ווי לעלמא, ווי לההוא זימנא, ווי לההוא דרא. בכה כד בקדמיתא, אתנח ואשתיק. לבתר חזר ואמר, ווי לאינון דיהון זמינין בעלמא, כד יתער מלכא עילאה דעלמא.

התרגום: אמר לו, על זה נקראת ׳אבן ישראל׳ (שם מט), כלומר, נקראה כך על שמו, על שנתן לבו ועיניו עליה. והקב"ה עשה אותה בית עולמים, ושם היתה שכינתו. ועל זה בכיתי, שראיתי שעל אותה האבן, עתידים לשים טמאת העמים ופגרי מתים. מי לא יבכה? אוי לעולם, אוי לאותו זמן, אוי לאותו דור. בכה כבתחלה, נאנח ושתק. אחר כך חזר ואמר, אוי לאותם שיהיו עתידים בעולם, כשיתעורר המלך העליון של העולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: