חשך השמאל שנברא ממנו גיהנם - והרוח הבוערת מרכבת הצפון
זוהר חדש · בראשית בהמשכו - כינויי שלשת הצדדים ימין שמאל ואמצע וסוד הקליפה והמוח · מאמר 3 · פיסקה 2
לשון הזוהר
שֵׁירוּתָא בְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, רָזָא דַּחֲשׁוֹכָא, דְּמִתְפַּשְּׁטָא בַּחֲשׁוֹכָא לְתַתָּא, עַד דְּאִיתְבְּרֵי מִנֵּיהּ גֵּיהִנֹּם, מְלַהֲטָא מֵהַהוּא חֲשׁוֹכָא דְּאֶשָׁא תַּקִּיפָא, סוּמְקָא אוּכְמָא. וְהָכָא מְלַהֲטִין שְׁבִיבִין תַּקִּיפִין, דְּנָגְדִין וְאִתְמַשְׁכָן לְתַתָּא. וְכָלְהוֹ מִגּוֹ חֲשׁוֹכָא דְּאִיהִי שְׂמָאלָא, לְהַאי סִטְרָא. בַּר בּוּצִינָא סָלְקָא מִגּוֹ מְדִידוּ דְּמִשְׁחָתָא נָהֵיר לִסְטַר יָמִינָא, וּמֵהַהוּא נְהִירוּ נָהֵיר לְגַבֵּי חֲשׁוֹכָא, וּמָטִין לְגַבֵּי הַהִיא אֶשָׁא נְהוֹרִין, וְקָרְבִין לְגַבֵּי הַהוּא אֶשָׁא, לְגַבֵּי הַהוּא יָמִינָא, וְנָהֵיר מִנִּיהּ. כְדֵין אִתְפְּשַׁט וְנָהֵיר מִגּוֹ בּוּצִינָא, רוּחָא אָחֳרָא, מְלַהֲטָא. הָא אִיהוּ אִתְפְּשַׁט לְמֶהֱוֵי רְתִיכָא לְהַהוּא סְטַר דִּשְׂמָאלָא. אִתְפְּשַׁט בְּרָזָא דִּתְלַת גְּוָונִין, לְגַבֵּי הַאי סְטַר דְּאִיקְרֵי צָפוֹן, וְהַאי רוּחָא לָא סָלֵיק בְּבוּסְמִין, וְלָא רֵיחָא, בְּגִין דְּהַאי שְׂמָאלָא אִיסְתְּמִיךְ עַל הַהוּא רוּחָא דְּאִתְפְּרַשׁ בִּתְלַת גְּוָונִין אִלֵּין.
תרגום
תְּחִלָּה בְּצַד שְׂמֹאל, סוֹד הַחֹשֶׁךְ, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בַּחֹשֶׁךְ לְמַטָּה, עַד שֶׁנִּבְרָא מִמֶּנּוּ גֵּיהִנֹּם, בּוֹעֵר מֵאוֹתוֹ הַחֹשֶׁךְ שֶׁל אֵשׁ עַזָּה, אֲדֻמָּה שְׁחוֹרָה. וְכָאן בּוֹעֲרִים נִיצוֹצוֹת עַזִּים, הַנִּמְשָׁכִים וְנִגְרָרִים לְמַטָּה. וְכֻלָּם מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא שְׂמֹאל, לְצַד זֶה. נִיצוֹץ הַבּוּצִינָא עוֹלֶה מִתּוֹךְ מִדַּת הַמְּשִׁיחָה, מֵאִיר לְצַד הַיָּמִין, וּמֵאוֹתָהּ הֶאָרָה מֵאִיר לְעֵבֶר הַחֹשֶׁךְ, וּמַגִּיעִים אוֹתָם הָאוֹרוֹת לְעֵבֶר אוֹתָהּ הָאֵשׁ, וּמִתְקָרְבִים לְעֵבֶר אוֹתָהּ הָאֵשׁ, לְעֵבֶר אוֹתוֹ הַיָּמִין, וּמֵאִיר מִמֶּנּוּ. אָז נִתְפַּשֵּׁט וְהֵאִיר מִתּוֹךְ הַבּוּצִינָא, רוּחַ אַחֶרֶת, בּוֹעֶרֶת. הִנֵּה הִיא נִתְפַּשְּׁטָה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְאוֹתוֹ צַד הַשְּׂמֹאל. נִתְפַּשְּׁטָה בְּסוֹד שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים, לְעֵבֶר צַד זֶה הַנִּקְרָא צָפוֹן, וְרוּחַ זוֹ אֵינָהּ עוֹלָה בִּבְשָׂמִים וְלֹא בְּרֵיחַ, מִשּׁוּם שֶׁשְּׂמֹאל זֶה נִסְמָךְ עַל אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה בִּשְׁלֹשָׁה גְּוָנִים אֵלֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שירותא בסטרא דשמאלא, רזא דחשוכא, דמתפשטא בחשוכא לתתא, עד דאיתברי מניה גיהנם, מלהטא מההוא חשוכא דאשא תקיפא, סומקא אוכמא. והכא מלהטין שביבין תקיפין, דנגדין ואתמשכן לתתא. וכלהו מגו חשוכא דאיהי שמאלא, להאי סטרא. בר בוצינא סלקא מגו מדידו דמשחתא נהיר לסטר ימינא, ומההוא נהירו נהיר לגבי חשוכא, ומטין לגבי ההיא אשא נהורין, וקרבין לגבי ההוא אשא, לגבי ההוא ימינא, ונהיר מניה. כדין אתפשט ונהיר מגו בוצינא, רוחא אחרא, מלהטא. הא איהו אתפשט למהוי רתיכא לההוא סטר דשמאלא. אתפשט ברזא דתלת גוונין, לגבי האי סטר דאיקרי צפון, והאי רוחא לא סליק בבוסמין, ולא ריחא, בגין דהאי שמאלא איסתמיך על ההוא רוחא דאתפרש בתלת גוונין אלין.
התרגום: תחלה בצד שמאל, סוד החשך, שמתפשט בחשך למטה, עד שנברא ממנו גיהנם, בוער מאותו החשך של אש עזה, אדמה שחורה. וכאן בוערים ניצוצות עזים, הנמשכים ונגררים למטה. וכלם מתוך החשך שהוא שמאל, לצד זה. ניצוץ הבוצינא עולה מתוך מדת המשיחה, מאיר לצד הימין, ומאותה הארה מאיר לעבר החשך, ומגיעים אותם האורות לעבר אותה האש, ומתקרבים לעבר אותה האש, לעבר אותו הימין, ומאיר ממנו. אז נתפשט והאיר מתוך הבוצינא, רוח אחרת, בוערת. הנה היא נתפשטה להיות מרכבה לאותו צד השמאל. נתפשטה בסוד שלשה גונים, לעבר צד זה הנקרא צפון, ורוח זו אינה עולה בבשמים ולא בריח, משום ששמאל זה נסמך על אותה הרוח שנתפרשה בשלשה גונים אלה.