׳ששם עלו שבטים׳ - עדות השבטים על כל צדיק בישיבה שברקיע
זוהר חדש · מדרש הנעלם לך לך בהמשכו - ששים אותיות קריאת שמע ולבוש הנשמה באור העליון · מאמר 29 · פיסקה 19
לשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ יָתְבֵי, אֲמָרוּ לֵיהּ לָאו לְהַאי אָתֵינָא גַבָּךְ, אֶלָּא לֵימָא לָן מַר, הַשְּׁבָטִים בְּנֵי יַעֲקֹב, מָה אִינוּן לְעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לְהוֹ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלֵיק לְהוֹ לִמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, וְכָל נִשְׁמָתָא דְּצַדִּיק דְּסָלֵיק, אִינוּן סַהֲדִין עַל עוֹבָדוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קכ״ב:ד׳) יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה. ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ - כְּדֵי לְהָעִיד עַל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָמָּה, לִהְיוֹת כֻּלָּם מוֹדִים וּמְבָרְכִים לִשְׁמוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳ '. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וּמִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה מַה הִנַּחְתִּי בָּאָרֶץ, וְזֶהוּ ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳.
תרגום
עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, אָמְרוּ לוֹ, לֹא לָזֶה בָּאנוּ אֶצְלְךָ, אֶלָּא יֹאמַר לָנוּ מָר, הַשְּׁבָטִים בְּנֵי יַעֲקֹב, מָה הֵם לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לָהֶם, הקב"ה מַעֲלֶה אוֹתָם לַיְשִׁיבָה שֶׁבָּרָקִיעַ, וְכָל נִשְׁמַת צַדִּיק שֶׁעוֹלָה, הֵם מְעִידִים עַל מַעֲשָׂיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים קכ״ב:ד׳) יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה. ׳שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קכב, ד) - כְּדֵי לְהָעִיד עַל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָמָּה, לִהְיוֹת כֻּלָּם מוֹדִים וּמְבָרְכִים לִשְׁמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳ '. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וּמִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה מַה הִנַּחְתִּי בָּאָרֶץ, וְזֶהוּ ׳לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד דהוו יתבי, אמרו ליה לאו להאי אתינא גבך, אלא לימא לן מר, השבטים בני יעקב, מה אינון לעלמא דאתי. אמר להו, קודשא בריך הוא סליק להו למתיבתא דרקיעא, וכל נשמתא דצדיק דסליק, אינון סהדין על עובדוי. הדא הוא דכתיב, (תהילים קכ״ב:ד׳) ירושלים הבנויה, זו ירושלים של מעלה. ׳ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל׳ - כדי להעיד על כל צדיק וצדיק מישראל. ולמה, להיות כלם מודים ומברכים לשמו. הדא הוא דכתיב, ׳עדות לישראל להדות לשם ה'׳ '. וכל אחד ואחד מכיר את שלו ומשתבח ואומר, רבונו של עולם ראה מה הנחתי בארץ, וזהו ׳להודות לשם ה'׳.
התרגום: עד שהיו יושבים, אמרו לו, לא לזה באנו אצלך, אלא יאמר לנו מר, השבטים בני יעקב, מה הם לעולם הבא. אמר להם, הקב"ה מעלה אותם לישיבה שברקיע, וכל נשמת צדיק שעולה, הם מעידים על מעשיו. זהו שכתוב, (תהילים קכ״ב:ד׳) ירושלים הבנויה, זו ירושלים של מעלה. ׳ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל׳ (תהלים קכב, ד) - כדי להעיד על כל צדיק וצדיק מישראל. ולמה, להיות כלם מודים ומברכים לשמו. זהו שכתוב, ׳עדות לישראל להדות לשם ה'׳ '. וכל אחד ואחד מכיר את שלו ומשתבח ואומר, רבונו של עולם ראה מה הנחתי בארץ, וזהו ׳להודות לשם ה'׳.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויצא מאמר כג, מח (קנח.) - התאמה חלקית א"ר ייסא בני השפחות קשירו קשירן וכו' כבר נתבאר בפ' וכל אחוריהם ביתה וכו' וא"ר אלעזר כתיב כאשר ילדה רחל את יוסף וכו' הוא מ"ש ז"ל א"ר פנחס בש"ר שמואל בר נחמן מסורת בידנו שאין עשו…
הסולם: מן המקבילה בויצא מאמר כג, מח (קנח.) - התאמה חלקית אמר ר' ייסא וכו': בני השפחות קשרו קשרים, ארבעה הקשרים שצריכים לתקון. (כמ"ש לעיל דף ס"ג ד"ה תו ע"ש) ואמר ר' אלעזר, משום זה אלו הקשרים יוצאים ובולטים לחוץ מן הגוף, ואע"פ שכולם…