אלישע בן אבויה שנסתמו שביליו מלמעלה ומלמטה - ׳וזכר את בוראך׳
זוהר חדש · מדרש הנעלם לך לך בהמשכו - שכר המחזיר רשעים בתשובה, ומיכאל ושר גיהנם בעלות הנשמה · מאמר 28 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וְאָמַר רִבִּי זְרִיקָא, רַב דְּמִן חַבְרַיָיא אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה הֲוָה, וְלָא יַהֲבוּ לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֶהֱדַר בִּתְשׁוּבָה, דְּנָפְקָא הַהוּא קָלָא, וַאֲמַר בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה מֵת, כָּל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין מִלְּעֵילָא וּמִלְּרַע יִסְתַּתְּמוּן מֵהַהוּא גַבְרָא, דְּלָא יֵיתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. ארִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה לָן כּוּלֵּי הַאי, ר ׳וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ׳ (קהלת יב, א) כו' ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳.
תרגום
וְאָמַר רַבִּי זְרִיקָא, רַב מִן הַחֲבֵרִים אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה הָיָה, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁיָּצָא אוֹתוֹ הַקּוֹל, וְאָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵת, כָּל הַדְּרָכִים וְהַשְּׁבִילִים מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה יִסָּתְמוּ מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁלֹּא יָבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה לָנוּ כָּל זֶה? הֲרֵי ׳וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ׳ (קהלת יב, א) וְכוּ' ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואמר רבי זריקא, רב דמן חברייא אלישע בן אבויה הוה, ולא יהבו ליה רשותא למהדר בתשובה, דנפקא ההוא קלא, ואמר בשעתא דהוה מת, כל אורחין ושבילין מלעילא ומלרע יסתתמון מההוא גברא, דלא ייתי לעלמא דאתי. ארבי יהושע בן לוי, למה לן כולי האי, ר ׳וזכר את בוראך׳ (קהלת יב, א) כו' ׳עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳.
התרגום: ואמר רבי זריקא, רב מן החברים אלישע בן אבויה היה, ולא נתנו לו רשות לחזר בתשובה, שיצא אותו הקול, ואמר בשעה שהיה מת, כל הדרכים והשבילים מלמעלה ומלמטה יסתמו מאותו האיש, שלא יבוא לעולם הבא. אמר רבי יהושע בן לוי, למה לנו כל זה? הרי ׳וזכר את בוראך׳ (קהלת יב, א) וכו' ׳עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳.