׳לעת ערב׳ בגלות יון - הריגת הצדיקים המאירים כשמש והחשכת היום
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - למוד זכות על ישראל, והעורב והיונה בגלויות · מאמר 26 · פיסקה 18
לשון הזוהר
חָטְאָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמִתְּחִלָּה, וַיּוֹסֶף לְהַגְלוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ׳וַיּוֹסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה׳ מֵאִתּוֹ, בְּגָלוּת אַחֶרֶת שֶׁל יָוָן. דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, גָלוּת יָוָן אַחְשִׁיךְ פְּנֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וּמֵרוֹב צַעֲרָם וְדוֹחֲקָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ. ׳וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב׳. מַה ׳לְּעֵת עֶרֶב׳, דְּלָא הֲוָה נְהִירָא לְהוֹן שַׁעֲתָא דְּרַוְוחָא, כְּמָה דַּהֲוַת עֲבִידָא בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְקַטְלֵי צַדִּיקַיָא, וְאִתְחַשַׁךְ יְמָמָא, וְאַעֲרֵיב לָהֶן שִׁמְשָׁא וְלָא יָכְלִין לְמֵיקַם מִן קֳדָם דּוֹחֳקָא סַגִּיאָה דַּהֲוֵי עֲלֵיהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ד׳:י״ג) ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב׳. ׳כִּי פָנָה הַיּוֹם׳ - אֵלוּ הֵן צַדִּיקַיָיא הַמְאִירִים כַּשֶׁמֶשׁ. ׳כִּי יִנָטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב׳ - שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּעוֹלְלוֹת בָּצִיר וְזֶהוּ ׳לְעֵת עֶרֶב׳ וְלֹא בִּזְמַן דִּנְהִירִין לְהוֹן צַדִּיקַיָא כְּשִׁמְשָׁא.
תרגום
חָטְאָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּמִתְּחִלָּה, וַיּוֹסֶף לְהַגְלוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ׳וַיּוֹסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה׳ - מֵאִתּוֹ, בְּגָלוּת אַחֶרֶת שֶׁל יָוָן. שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, גָּלוּת יָוָן הֶחְשִׁיכָה פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וּמֵרוֹב צַעֲרָם וְדוֹחֲקָם מַה כָּתוּב בּוֹ. ׳וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב׳ (בראשית ח, יא) - מַה ׳לְּעֵת עֶרֶב׳, שֶׁלֹּא הָיָה מֵאִיר לָהֶם זְמַן הָרְוָחָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נַעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹנָה, וְנֶהֶרְגוּ הַצַּדִּיקִים, וְהֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְשָׁקְעָה לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי הַדֹּחַק הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ד׳:י״ג) ׳אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב׳ (ירמיה ו, ד) - ׳כִּי פָנָה הַיּוֹם׳ - אֵלֶּה הֵם הַצַּדִּיקִים הַמְּאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ. ׳כִּי יִנָטוּ צִלְּלֵי עֶרֶב׳ - שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּעוֹלְלוֹת הַבָּצִיר, וְזֶהוּ ׳לְעֵת עֶרֶב׳, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁמֵּאִירִים לָהֶם הַצַּדִּיקִים כַּשֶּׁמֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חטאה כנסת ישראל כמתחלה, ויוסף להגלותם, שנאמר (שם) ׳ויוסף שלח את היונה׳ מאתו, בגלות אחרת של יון. דאמר רבי יהודה, גלות יון אחשיך פניהון דישראל כשולי קדרה. ומרוב צערם ודוחקם מה כתיב ביה. ׳ותבא אליו היונה לעת ערב׳. מה ׳לעת ערב׳, דלא הוה נהירא להון שעתא דרווחא, כמה דהות עבידא בקדמיתא, ואתקטלי צדיקיא, ואתחשך יממא, ואעריב להן שמשא ולא יכלין למיקם מן קדם דוחקא סגיאה דהוי עליהון, שנאמר (ירמיהו ד׳:י״ג) ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳. ׳כי פנה היום׳ - אלו הן צדיקייא המאירים כשמש. ׳כי ינטו צללי ערב׳ - שנשארו כעוללות בציר וזהו ׳לעת ערב׳ ולא בזמן דנהירין להון צדיקיא כשמשא.
התרגום: חטאה כנסת ישראל כמתחלה, ויוסף להגלותם, שנאמר (שם) ׳ויוסף שלח את היונה׳ - מאתו, בגלות אחרת של יון. שאמר רבי יהודה, גלות יון החשיכה פניהם של ישראל כשולי קדרה. ומרוב צערם ודוחקם מה כתוב בו. ׳ותבא אליו היונה לעת ערב׳ (בראשית ח, יא) - מה ׳לעת ערב׳, שלא היה מאיר להם זמן הרוחה, כמו שהיה נעשה בראשונה, ונהרגו הצדיקים, והחשיך היום, ושקעה להם השמש, ולא יכלו לעמוד מפני הדחק הגדול שהיה עליהם, שנאמר (ירמיהו ד׳:י״ג) ׳אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׳ (ירמיה ו, ד) - ׳כי פנה היום׳ - אלה הם הצדיקים המאירים כשמש. ׳כי ינטו צללי ערב׳ - שנשארו כעוללות הבציר, וזהו ׳לעת ערב׳, ולא בזמן שמאירים להם הצדיקים כשמש.