תלית כל פרענות בעצמו - ׳עד יבשת המים׳ שהרעב היה על שאול
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - למוד זכות על ישראל, והעורב והיונה בגלויות · מאמר 26 · פיסקה 16
לשון הזוהר
וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר דְּחֶטְאָה גָרֵים בְּמַלְכוּתוֹ, אוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, וַהֲוָה יָדַע דְּהוּא הָיָה גָּרֵים. ׳עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳, שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ לֹא עָלֶיךָ הַדָּבָר, אֶלָּא ׳אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים׳. תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה׳ (שם כא) ', דְּסָבַר דְּהוּא הֲוָה גָּרֵים, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא עָלֶיךָ זוֹ אֶלָּא עַל שָׁאוּל. ׳עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳ - הָיָה תּוֹלֶה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וּמִיָּד הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאָז לֹא הוּצְרַךְ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַדָּבָר לֹא בָּא בִּשְׁבִילוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ח׳:ז׳) ׳וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳, דַּאֲזַי לֹא הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ.
תרגום
וּבְכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁחֵטְא גָּרַם בְּמַלְכוּתוֹ, אוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, הָיָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם. ׳עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳, שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ לֹא עָלֶיךָ הַדָּבָר, אֶלָּא ׳אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים׳ (שמואל ב כא, א). בֹּא וּרְאֵה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ה׳ (שם כא) ', שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם, אָמַר לוֹ הקב"ה, לֹא עָלֶיךָ זוֹ אֶלָּא עַל שָׁאוּל. ׳עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳ - הָיָה תּוֹלֶה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ, וּמִיָּד הָיָה שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְאָז לֹא הוּצְרַךְ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַדָּבָר לֹא בָּא בִּשְׁבִילוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (בראשית ח׳:ז׳) ׳וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם׳ - שֶׁאָז לֹא הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובכל דבר ודבר דחטאה גרים במלכותו, או בישראל, היה תולה הדבר בו, והוה ידע דהוא היה גרים. ׳עד יבשת המים׳, שהשיבוהו לא עליך הדבר, אלא ׳אל שאול ואל בית הדמים׳. תא חזי, דכתיב ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני ה׳ (שם כא) ', דסבר דהוא הוה גרים, אמר ליה הקדוש ברוך הוא, לא עליך זו אלא על שאול. ׳עד יבשת המים׳ - היה תולה הכל בעצמו, ומיד היה שב בתשובה. ואז לא הוצרך לחזור בתשובה, שהדבר לא בא בשבילו. הדא הוא דכתיב, (בראשית ח׳:ז׳) ׳ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים׳, דאזי לא היה הדבר תלוי בו.
התרגום: ובכל דבר ודבר שחטא גרם במלכותו, או בישראל, היה תולה הדבר בו, והיה יודע שהוא היה הגורם. ׳עד יבשת המים׳, שהשיבוהו לא עליך הדבר, אלא ׳אל שאול ואל בית הדמים׳ (שמואל ב כא, א). בא וראה, שכתוב ׳ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני ה׳ (שם כא) ', שחשב שהוא היה הגורם, אמר לו הקב"ה, לא עליך זו אלא על שאול. ׳עד יבשת המים׳ - היה תולה הכל בעצמו, ומיד היה שב בתשובה. ואז לא הוצרך לחזור בתשובה, שהדבר לא בא בשבילו. זהו שכתוב, (בראשית ח׳:ז׳) ׳ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים׳ - שאז לא היה הדבר תלוי בו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: