׳לך בכחך זה׳ - כח הבא מאמירת טובה על בניו של מקום
זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - למוד זכות על ישראל, והעורב והיונה בגלויות · מאמר 26 · פיסקה 1
לשון הזוהר
לְבָתַר אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, עַל כָּל דָּא, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְבַּע רַחֲמִין עַל עָלְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּנִיחָא לֵיהּ, מַאן דַּאֲמַר טָבָא עַל בְּנוֹהִי. מְנָא לָן, מִגִּדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ, דְּלָא הֲוָה זַכַּאי, וְלָא בַּר זַכַּאי, וּמִשּׁוּם דַּאֲמַר טִיבוּתָא עַל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב בֵּיהּ. (שופטים ו׳:י״ד) וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִדְיָן. מַהוּ בְּכֹחֲךָ זֶה. טִיבוּתָא דָא דַּאֲמַרְתְּ עַל בָּנַי, יְהֵא לָךְ חֵילָא סַגִּיאָה, לְשֵׁיזָבוּתְהוֹן מִן יְדָא דְמִדְיָן.
תרגום
לְאַחַר מִכֵּן אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזְר, עַל כָּל דָּא, הָיָה לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעוֹלָם לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁנּוֹחַ לוֹ מִי שֶׁאוֹמֵר טוֹב עַל בָּנָיו. וּמִנַּיִן לָנוּ, מִגִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה זַכַּאי, וְלֹא בֶּן זַכַּאי, וּמִשּׁוּם שֶׁאָמַר טוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב בּוֹ. (שופטים ו׳:י״ד) וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל - מִיַּד מִדְיָן. מַהוּ בְּכֹחֲךָ זֶה. הַטּוֹבָה הַזֹּאת שֶׁאָמַרְתָּ עַל בָּנַי, יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ גָּדוֹל, לְהַצִּילָם מִיַּד מִדְיָן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר אמר רבי אליעזר, על כל דא, הוה ליה למתבע רחמין על עלמא קמי קודשא בריך הוא, דניחא ליה, מאן דאמר טבא על בנוהי. מנא לן, מגדעון בר יואש, דלא הוה זכאי, ולא בר זכאי, ומשום דאמר טיבותא על ישראל, מה כתיב ביה. (שופטים ו׳:י״ד) ויאמר לו ה' לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה. טיבותא דא דאמרת על בני, יהא לך חילא סגיאה, לשיזבותהון מן ידא דמדין.
התרגום: לאחר מכן אמר רבי אליעזר, על כל דא, היה לו לבקש רחמים על העולם לפני הקב"ה, שנוח לו מי שאומר טוב על בניו. ומנין לנו, מגדעון בן יואש, שלא היה זכאי, ולא בן זכאי, ומשום שאמר טובה על ישראל, מה כתוב בו. (שופטים ו׳:י״ד) ויאמר לו ה' לך בכחך זה והושעת את ישראל - מיד מדין. מהו בכחך זה. הטובה הזאת שאמרת על בני, יהיה לך כח גדול, להצילם מיד מדין.