ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 25: מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו › פיסקה 6

׳צא מן התבה׳ ואימת נח מן האדמה - עד ׳לא אסיף לקלל עוד׳

זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו · מאמר 25 · פיסקה 6

לשון הזוהר

דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא רַבָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ צֵא מִן הַתֵּיבָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאָן אֵצֵא, אֵצֵא לָאֲדָמָה שֶׁנִּתְאָרְרָה. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּתְאָרְרָה אָבְדוּ שׁוֹכְנֶיהָ, וְנִתְאָרְרוּ כּוּלָּם וְנִתְמַעֲטוּ. אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כָךְ אַתֶּם, אֶלָּא ׳שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ׳. הָאֲחֵרִים אָבְדוּ בָהּ, אֲבָל אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וְשִׁרְצוּ בָהּ. וְעִם כָּל זֶה לֹא נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ, וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ (שם ח). הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב עָלָיו אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ, ׳לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם׳, אָז נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ וְלִבּוֹ עָלֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִן הַקְּלָלָה. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּעִסְקֵי הָאֲדָמָה.

תרגום

דְּתַנְיָא אָמַר רִבִּי חִיָּיא רַבָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב"ה לְנֹחַ צֵא מִן הַתֵּיבָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאָן אֵצֵא, אֵצֵא לָאֲדָמָה שֶׁנִּתְאָרְרָה. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּתְאָרְרָה אָבְדוּ שׁוֹכְנֶיהָ, וְנִתְאָרְרוּ כּוּלָּם וְנִתְמַעֲטוּ. אָמַר הקב"ה, לֹא כָךְ אַתֶּם, אֶלָּא ׳שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ׳ (בראשית ט, ז) - הָאֲחֵרִים אָבְדוּ בָהּ, אֲבָל אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ וְשִׁרְצוּ בָהּ. וְעִם כָּל זֶה לֹא נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ, וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ (שם ח). הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיב עָלָיו אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ הקב"ה, הֲרֵי לְךָ מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ, ׳לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם׳ (בראשית ח, כא) - אָז נִתְיַישֵׁב בְּלִבּוֹ וּלְפִיכָךְ נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ וְלִבּוֹ עָלֶיהָ לְהוֹצִיאָהּ מִן הַקְּלָלָה. וְאִית דְּאָמְרֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּעִסְקֵי הָאֲדָמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דתניא אמר רבי חייא רבה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לנח צא מן התיבה, אמר לפניו רבונו של עולם, לאן אצא, אצא לאדמה שנתאררה. ומפני שנתאררה אבדו שוכניה, ונתאררו כולם ונתמעטו. אמר הקדוש ברוך הוא, לא כך אתם, אלא ׳שרצו בארץ ורבו בה׳. האחרים אבדו בה, אבל אתם פרו ורבו ושרצו בה. ועם כל זה לא נתיישב בלבו, והעלה עולות, שנאמר ׳ויעל עולות במזבח׳ (שם ח). הוא המזבח שהקריב עליו אדם הראשון. אמר לו הקדוש ברוך הוא, הרי לך מה ששאלת, ׳לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם׳, אז נתיישב בלבו ולפיכך נקרא איש האדמה, שנתן נפשו ולבו עליה להוציאה מן הקללה. ואית דאמרי שנתעסק בעסקי האדמה.

התרגום: דתניא אמר רבי חייא רבה, בשעה שאמר הקב"ה לנח צא מן התיבה, אמר לפניו רבונו של עולם, לאן אצא, אצא לאדמה שנתאררה. ומפני שנתאררה אבדו שוכניה, ונתאררו כולם ונתמעטו. אמר הקב"ה, לא כך אתם, אלא ׳שרצו בארץ ורבו בה׳ (בראשית ט, ז) - האחרים אבדו בה, אבל אתם פרו ורבו ושרצו בה. ועם כל זה לא נתיישב בלבו, והעלה עולות, שנאמר ׳ויעל עולות במזבח׳ (שם ח). הוא המזבח שהקריב עליו אדם הראשון. אמר לו הקב"ה, הרי לך מה ששאלת, ׳לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם׳ (בראשית ח, כא) - אז נתיישב בלבו ולפיכך נקרא איש האדמה, שנתן נפשו ולבו עליה להוציאה מן הקללה. ואית דאמרי שנתעסק בעסקי האדמה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים