ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 25: מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו › פיסקה 22

תשובת הקב"ה לנח רועה טפש - שנתעכב עמו בלשון רכה ולא בקש רחמים

זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - פתח התשובה לרשעים ונח שלא בקש על דורו · מאמר 25 · פיסקה 22

לשון הזוהר

תָּנוּ רַבָּנָן, מָה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ, כְּשֶׁיָּצָא ׳מִן הַתֵּיבָה׳ וְרָאָה כָּל הָעוֹלָם חָרֵב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת עָלָיו, וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ רַחוּם, הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ. הֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רַעְיָא שַׁטְיָא, כְּעָן אֲמַרְתְּ דָּא, וְלָא בְּזִמְנָא דַּאֲמָרִית לָךְ בְּלִישְׁנָא רְכִיכָא, דִּכְתִיב ׳עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ (שם ו) כו', ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל׳ כו', ׳לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר׳ כו', ׳וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ׳ כו', כּ ִי ׳אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׳, כּוּלֵּי הַאי אִתְעַכָּבִית עִמָּךְ, וַאֲמָרִית לָךְ, בְּדִיל דְּתִבְעֵי רַחֲמִין עַל עָלְמָא. וּמִכְּדֵין דְּשָׁמַעְתְּ דְּתִשְׁתֵּיזִיב אַתְּ בְּתֵיבוּתָא, לָא עָאל בְּלִבָּךְ בִּישׁוּתָא דְּעָלְמָא, וַעֲבַדְתְּ תֵּיבוּתָא וְאִשְׁתְּזֵבְתָּא. וּכְעָן דְּאִתְאֲבֵיד עָלְמָא, פָּתְחֵית פּוּמָךְ לְמַלָּלָא קֳדָמַי בַּעְיָין וְתַחֲנוּנִין. כֵיוָן דְּחָזָא נֹחַ כָּךְ, הִקְרִיב עֲלָוָון וְקָרְבָּנִין, דִּכְתִיב ׳וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָהוֹר וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ (שם ח, כ).

תרגום

תָּנוּ רַבָּנָן, מָה הֵשִׁיב הקב"ה לְנֹחַ, כְּשֶׁיָּצָא ׳מִן הַתֵּיבָה׳ וְרָאָה כָּל הָעוֹלָם חָרֵב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת עָלָיו, וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְרֵאתָ רַחוּם, הָיָה לְךָ לְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ. הֵשִׁיבוֹ הקב"ה, רוֹעֶה טִפֵּשׁ, עַכְשָׁיו אָמַרְתָּ זֹאת, וְלֹא בַּזְּמַן שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בְּלָשׁוֹן רַכָּה, שֶׁכָּתוּב ׳עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ (שם ו) - כו', ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל׳ - כו', ׳לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר׳ (בראשית ו, יז) - כו', ׳וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ׳ - כו', כ ִּי ׳אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה׳ (בראשית ז, א) - כָּל זֹאת נִתְעַכַּבְתִּי עִמָּךְ, וְאָמַרְתִּי לְךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁתְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָעוֹלָם. וּמִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתָּ שֶׁתִּנָּצֵל אַתָּה בַּתֵּיבָה, לֹא נִכְנְסָה בְּלִבְּךָ רָעַת הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ תֵּיבָה וְנִצַּלְתָּ. וְעַכְשָׁיו שֶׁנֶּאְבַּד הָעוֹלָם, פָּתַחְתָּ פִּיךָ לְדַבֵּר לְפָנַי בַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים. כֵיוָן דְּחָזָא נֹחַ כָּךְ, הִקְרִיב עֲלָוָון וְקָרְבָּנִין, דִּכְתִיב ׳וַיִּקַּח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָהוֹר וַיַּעַל עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ (שם ח, כ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנו רבנן, מה השיב הקדוש ברוך הוא לנח, כשיצא ׳מן התיבה׳ וראה כל העולם חרב, והתחיל לבכות עליו, ואמר, רבונו של עולם, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך. השיבו הקדוש ברוך הוא, רעיא שטיא, כען אמרת דא, ולא בזמנא דאמרית לך בלישנא רכיכא, דכתיב ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ (שם ו) כו', ׳ואני הנני מביא את המבול׳ כו', ׳לשחת כל בשר׳ כו', ׳ויאמר ה' לנח׳ כו', כ י ׳אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳, כולי האי אתעכבית עמך, ואמרית לך, בדיל דתבעי רחמין על עלמא. ומכדין דשמעת דתשתיזיב את בתיבותא, לא עאל בלבך בישותא דעלמא, ועבדת תיבותא ואשתזבתא. וכען דאתאביד עלמא, פתחית פומך למללא קדמי בעיין ותחנונין. כיון דחזא נח כך, הקריב עלוון וקרבנין, דכתיב ׳ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח׳ (שם ח, כ).

התרגום: תנו רבנן, מה השיב הקב"ה לנח, כשיצא ׳מן התיבה׳ וראה כל העולם חרב, והתחיל לבכות עליו, ואמר, רבונו של עולם, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך. השיבו הקב"ה, רועה טפש, עכשיו אמרת זאת, ולא בזמן שאמרתי לך בלשון רכה, שכתוב ׳עשה לך תבת עצי גפר׳ (שם ו) - כו', ׳ואני הנני מביא את המבול׳ - כו', ׳לשחת כל בשר׳ (בראשית ו, יז) - כו', ׳ויאמר ה' לנח׳ - כו', כ י ׳אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׳ (בראשית ז, א) - כל זאת נתעכבתי עמך, ואמרתי לך, בשביל שתבקש רחמים על העולם. ומכיון ששמעת שתנצל אתה בתיבה, לא נכנסה בלבך רעת העולם, ועשית תיבה ונצלת. ועכשיו שנאבד העולם, פתחת פיך לדבר לפני בקשות ותחנונים. כיון דחזא נח כך, הקריב עלוון וקרבנין, דכתיב ׳ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח׳ (שם ח, כ).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: