ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 24: מדרש הנעלם נח בהמשכו - מדת הצדיק הנוח, מפלת דור המבול וכרם הנשמה › פיסקה 1

הנשמה שלא זכתה - נטילת פנקסה ו ׳מצאוני השמרים הסובבים בעיר׳

זוהר חדש · מדרש הנעלם נח בהמשכו - מדת הצדיק הנוח, מפלת דור המבול וכרם הנשמה · מאמר 24 · פיסקה 1

לשון הזוהר

לֹא זָכְתָה, נוֹעֲלִים הַשְּׁעָרִים, וְדוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְנוֹטְלִים פִּינְקָסָהּ מִמֶּנָּהּ, וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, ׳מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר׳ (שיר השירים ז, ז), אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הַשּׁוֹמְרִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה. ׳נָשְׂאוּ אֶת רְדִידַי מֵעָלַי׳. זֶהוּ פִּינְקָס סִימָן שֶׁלָּהּ. ׳שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו ס״ב:ו׳) ׳עַל חוֹמוֹתַיִךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם ׳הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים׳.

תרגום

לֹא זָכְתָה, נוֹעֲלִים הַשְּׁעָרִים, וְדוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְנוֹטְלִים פִּנְקָסָהּ מִמֶּנָּה, וְהַנְּשָׁמָה אוֹמֶרֶת, ׳מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר׳ (שיר השירים ה, ז), אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הַשּׁוֹמְרִים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה. ׳נָשְׂאוּ אֶת רְדִידַי מֵעָלַי׳. זֶהוּ פִּנְקַס סִימָנָהּ. ׳שׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס״ב:ו׳) ׳עַל חוֹמוֹתַיִךְ׳ יְרוּשָׁלַיִם ׳הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים׳ (ישעיה סב, ו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לא זכתה, נועלים השערים, ודוחים אותה לחוץ, ונוטלים פינקסה ממנה, והנשמה אומרת, ׳מצאוני השומרים הסובבים בעיר׳ (שיר השירים ז, ז), אלו מלאכי השרת, השומרים בית המקדש וירושלים אשר למעלה. ׳נשאו את רדידי מעלי׳. זהו פינקס סימן שלה. ׳שומרי החומות׳, כמה דאת אמר (ישעיהו ס״ב:ו׳) ׳על חומותיך׳ ירושלים ׳הפקדתי שומרים׳.

התרגום: לא זכתה, נועלים השערים, ודוחים אותה לחוץ, ונוטלים פנקסה ממנה, והנשמה אומרת, ׳מצאוני השומרים הסובבים בעיר׳ (שיר השירים ה, ז), אלו מלאכי השרת, השומרים בית המקדש וירושלים אשר למעלה. ׳נשאו את רדידי מעלי׳. זהו פנקס סימנה. ׳שומרי החומות׳, כמו שנאמר (ישעיהו ס״ב:ו׳) ׳על חומותיך׳ ירושלים ׳הפקדתי שומרים׳ (ישעיה סב, ו).

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה באחרי מות מאמר ו, ו (נט.) כי בענן אראה על הכפרת: א״ר יהודה, אשרי הם הצדיקים שהקב״ה חפץ ביקרם. ולמדנו, מלך בשר ודם, אם אדם רוכב על סוס שלו, בן מות הוא, והקב״ה הרכיב את אליהו על שלו, שכתוב, ויעל אליהו בסערה השמים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: