ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 22: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - סלוק הצדיקים קדם זמנם כשושנים, והנפילים שבארץ › פיסקה 3

׳באשר הוא שם׳ - בימיו שאין דנים למעלה עד עשרים שנה

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - סלוק הצדיקים קדם זמנם כשושנים, והנפילים שבארץ · מאמר 22 · פיסקה 3

לשון הזוהר

ר' אַבָּהוּ אָמַר, אֲנַן תְּנַן, (שם כא) כִּי שָׁמַע ׳אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר׳ ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳. אִיכָּא דְּאָמְרֵי ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳, שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְפִיכָךְ שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת קוֹלוֹ. וַאֲנַן לֹא גַּזְרִינָן הָכֵי בְּמַתְנִיתִין, דְּהָא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָמָּה נִתְגָּרֵשׁ יִשְׁמָעֵאל מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּמָה רָאֲתָה שָׂרָה שֶׁאָמְרָה גָּרֵשׁ אֶת ׳הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ׳, אֶלָּא הָכָא כְּתִיב, (שם) ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אֵין מְצַחֵק אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא מְצַחֵק, וּכְתִיב הָתָם (שמות ל״ב:ו׳) וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק, מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא רָשָׁע הֲוָה, אִם כֵּן בְּמַאי נוֹקִים ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳. אֶלָּא מֵהַהוּא דְּגָזַרְנָא בְּמַתְנִיתִין דִּילָן, דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה דָּנִין אֶת הָאָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן כ' שָׁנָה. וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָה, מִי"ג שָׁנִים וּלְמַעְלָה. וְיִשְׁמָעֵאל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, לֹא הָיָה בַּר כ' שָׁנָה, וּלְפִיכָךְ לֹא דָּנוּהוּ, דְּהָא רָאוּי הָיָה לְעוֹנְשָׁא, אֶלָּא דְּיוֹמוֹהִי הוּא דְּלָא חִיְיבוּהוּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳, בְּיוֹמִין דְּהוּא שָׁם.

תרגום

ר' אַבָּהוּ אָמַר, אָנוּ שָׁנִינוּ, (שם כא) כִּי שָׁמַע ׳אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר׳ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם - יֵשׁ אוֹמְרִים ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳ - שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּלְפִיכָךְ שָׁמַע הקב"ה אֶת קוֹלוֹ. וְאָנוּ לֹא גָּזַרְנוּ כָּךְ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁהֲרֵי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לָמָּה נִתְגָּרֵשׁ יִשְׁמָעֵאל מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּמָה רָאֲתָה שָׂרָה שֶׁאָמְרָה גָּרֵשׁ אֶת ׳הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ׳ - אֶלָּא כָּאן כָּתוּב, (שם) ׳וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק׳ - אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אֵין מְצַחֵק אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה. כָּתוּב פֹּה מְצַחֵק, וְכָתוּב שָׁם (שמות ל״ב:ו׳) וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק, מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה רָשָׁע הָיָה, אִם כֵּן כֵּיצַד נְבָאֵר ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳. אֶלָּא מֵאוֹתוֹ שֶׁגָּזַרְנוּ בְּמִשְׁנָתֵנוּ, שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה דָּנִים אֶת הָאָדָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן כ' שָׁנָה. וּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, מִי"ג שָׁנִים וּלְמַעְלָה. וְיִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא הָיָה בֶּן כ' שָׁנָה, וּלְפִיכָךְ לֹא דָּנוּהוּ, שֶׁהֲרֵי רָאוּי הָיָה לָעֹנֶשׁ, אֶלָּא שֶׁיָּמָיו הֵם שֶׁלֹּא חִיְּיבוּהוּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם׳, בַּיָּמִים שֶׁהוּא שָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ר' אבהו אמר, אנן תנן, (שם כא) כי שמע ׳אלהים את קול הנער׳ ׳באשר הוא שם׳. איכא דאמרי ׳באשר הוא שם׳, שהיה צדיק באותה שעה. ולפיכך שמע הקדוש ברוך הוא את קולו. ואנן לא גזרינן הכי במתניתין, דהא אמר רבי יהודה אמר רבי יצחק, למה נתגרש ישמעאל מביתו של אברהם, ומה ראתה שרה שאמרה גרש את ׳האמה הזאת ואת בנה׳, אלא הכא כתיב, (שם) ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׳. אמר רבי יצחק, אין מצחק אלא בעבודה זרה. כתיב הכא מצחק, וכתיב התם (שמות ל״ב:ו׳) ויקומו לצחק, מה להלן עבודה זרה, אף כאן עבודה זרה. ובההיא שעתא רשע הוה, אם כן במאי נוקים ׳באשר הוא שם׳. אלא מההוא דגזרנא במתניתין דילן, דאמר רבי יהודה, אין בית דין של מעלה דנין את האדם, עד שיהיה בן כ' שנה. ובית דין של מטה, מי"ג שנים ולמעלה. וישמעאל בההיא שעתא, לא היה בר כ' שנה, ולפיכך לא דנוהו, דהא ראוי היה לעונשא, אלא דיומוהי הוא דלא חייבוהו, והיינו דכתיב, ׳באשר הוא שם׳, ביומין דהוא שם.

התרגום: ר' אבהו אמר, אנו שנינו, (שם כא) כי שמע ׳אלהים את קול הנער׳ באשר הוא שם - יש אומרים ׳באשר הוא שם׳ - שהיה צדיק באותה שעה. ולפיכך שמע הקב"ה את קולו. ואנו לא גזרנו כך במשנתנו, שהרי אמר רבי יהודה אמר רבי יצחק, למה נתגרש ישמעאל מביתו של אברהם, ומה ראתה שרה שאמרה גרש את ׳האמה הזאת ואת בנה׳ - אלא כאן כתוב, (שם) ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׳ - אמר רבי יצחק, אין מצחק אלא בעבודה זרה. כתוב פה מצחק, וכתוב שם (שמות ל״ב:ו׳) ויקומו לצחק, מה להלן עבודה זרה, אף כאן עבודה זרה. ובאותה שעה רשע היה, אם כן כיצד נבאר ׳באשר הוא שם׳. אלא מאותו שגזרנו במשנתנו, שאמר רבי יהודה, אין בית דין של מעלה דנים את האדם, עד שיהיה בן כ' שנה. ובית דין של מטה, מי"ג שנים ולמעלה. וישמעאל באותה שעה, לא היה בן כ' שנה, ולפיכך לא דנוהו, שהרי ראוי היה לענש, אלא שימיו הם שלא חייבוהו, וזהו שכתוב, ׳באשר הוא שם׳, בימים שהוא שם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: