הכרובים שומרי שערי הגן - וצרוף הנשמות בכניסתן בלהט החרב
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - שומרי הגן, ׳קניתי איש את ה'׳, ותשובת קין · מאמר 21 · פיסקה 3
לשון הזוהר
רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב הוּנָא אָמַר, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם, וְגָזְרוּ עָלָיו אוֹתָן הַגְּזֵרוֹת, גֵּרְשָׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאוֹתָן הַהֲנָאוֹת וְהָעִידּוּנִין שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעֵדֶן, וּמִינָּה שׁוֹמְרִים לְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן. וּמִי הֵם, הֵם הַכְּרוּבִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג). כְּדֵי לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְהַפֶּתַח. שֶׁאָז נִגְזַר, שֶׁלֹּא יְהֵא רְשׁוּת לְכָל אָדָם מִכָּאן וָאֵילָךְ, לְהִכָּנֵס שָׁם, זוּלָתִי הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרוּפוֹת עַל יְדֵי הַכְּרוּבִים תְּחִלָּה. אִם רוֹאִים שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיכָּנֵס, תִּכָּנֵס. וְאִם לָאו, דּוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְתִשָּׂרֵף בְּאוֹתוֹ הַלַּהַב, אוֹ תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁהּ.
תרגום
רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב הוּנָא אָמַר, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם, וְגָזְרוּ עָלָיו אוֹתָן הַגְּזֵרוֹת, גֵּרְשָׁהוּ הקב"ה מֵאוֹתָן הַהֲנָאוֹת וְהָעִידּוּנִין שֶׁהָיוּ לוֹ בְּעֵדֶן, וּמִינָּה שׁוֹמְרִים לְשַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן. וּמִי הֵם, הֵם הַכְּרוּבִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ (בראשית ג, כד) - כְּדֵי לִשְׁמוֹר - אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְהַפֶּתַח. שֶׁאָז נִגְזַר, שֶׁלֹּא יְהֵא רְשׁוּת לְכָל אָדָם מִכָּאן וָאֵילָךְ, לְהִכָּנֵס שָׁם, זוּלָתִי הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרוּפוֹת עַל יְדֵי הַכְּרוּבִים תְּחִלָּה. אִם רוֹאִים שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיכָּנֵס, תִּכָּנֵס. וְאִם לָאו, דּוֹחִים אוֹתָהּ לַחוּץ, וְתִשָּׂרֵף בְּאוֹתוֹ הַלַּהַב, אוֹ תְּקַבֵּל עוֹנְשָׁהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי בא בשם רב הונא אמר, כיון שחטא אדם, וגזרו עליו אותן הגזרות, גרשהו הקדוש ברוך הוא מאותן ההנאות והעידונין שהיו לו בעדן, ומינה שומרים לשערי גן עדן. ומי הם, הם הכרובים. הדא הוא דכתיב, ׳וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת׳ (בראשית ג). כדי לשמור אותו הדרך והפתח. שאז נגזר, שלא יהא רשות לכל אדם מכאן ואילך, להכנס שם, זולתי הנשמות הצרופות על ידי הכרובים תחלה. אם רואים שהיא ראויה ליכנס, תכנס. ואם לאו, דוחים אותה לחוץ, ותשרף באותו הלהב, או תקבל עונשה.
התרגום: רבי בא בשם רב הונא אמר, כיון שחטא אדם, וגזרו עליו אותן הגזרות, גרשהו הקב"ה מאותן ההנאות והעידונין שהיו לו בעדן, ומינה שומרים לשערי גן עדן. ומי הם, הם הכרובים. הדא הוא דכתיב, ׳וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת׳ (בראשית ג, כד) - כדי לשמור - אותו הדרך והפתח. שאז נגזר, שלא יהא רשות לכל אדם מכאן ואילך, להכנס שם, זולתי הנשמות הצרופות על ידי הכרובים תחלה. אם רואים שהיא ראויה ליכנס, תכנס. ואם לאו, דוחים אותה לחוץ, ותשרף באותו הלהב, או תקבל עונשה.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: